PETITE IX – אמי והמוזיקה
מרינה צבטייבה
תרגום: דינה מרקון
ת. הוצאה: מרץ 1 2018 מס' עמודים: 72 דאנאקוד: 1298-2009

בעוצמה פואטית ובכישרון נדיר, מרינה צבטייבה אינה כותבת אלא מציירת את ילדותה במטמון הספרותי שלפניכם, הקרוי "אמי והמוזיקה". הפסנתר, הצלילים, הבית והזיכרונות השזורים אלה באלה הם הצירים שסביבם נבנית דמותה של האם, ושל החיים לצדה. ביצירה המושלמת הזאת מתעדת הסופרת את למידת הנגינה בפסנתר. היא רומזת לנו שלימוד הנגינה הוא כמו ללמוד לחיות, ולגדול, ולהיכשל ולהמשיך הלאה. ואם החיים הם מעין מוזיקה, הפרוזה של צבטייבה היא שירה טהורה. אבל "אמי והמוזיקה" אינה רק רשימה על ילדות, אף שהיא דנה בה. היא אינה מסה על מוזיקה אף שהמוזיקה נוכחת בכל שורה ושורה. זהו ספר על אהבה, אהבה כנה, כואבת, מאושרת, מבורכת, בין בת לאמה. ספר בעל כוח פנימי, עתיר אהבה לחיים.

המשוררת הרוסית מרינה צבטייבה נולדה במוסקבה ב-1892 להורים שעסקו במוזיקה ובאמנות. בגיל שמונה-עשרה פרסמה את קובץ השירים הראשון שלה, "אלבום ערב". ב-1912 נישאה לסרגיי אפרון ונולדו להם שתי בנות ובן. אפרון הצטרף במלחמת האזרחים לכוחות הלבנים, וצבטייבה הופרדה ממנו. בתקופת הרעב במוסקבה נאלצה צבטייבה להעביר את בנותיה לבית יתומים ממלכתי, ובתה הצעירה מתה שם מרעב. ב-1925, לאחר תקופת נידודים, התיישבה צבטייבה בפריס. למרות הגלות והעוני צליחה לכתוב שירה. בשנת 1939 התאחדה המשפחה וחזרה לברית-המועצות, אך אפרון הוצא להורג ובתה הבכורה נשלחה למחנה עבודה. עם פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות, פונתה צבטייבה לעיירה נידחת וחיתה שם בבדידות עד שתלתה את עצמה באוגוסט 1941. צבטייבה כתבה שירה, מחזות ויצירות בפרוזה, והיא אחת הנציגות החשובות של השירה הרוסית במאה העשרים.

על המתרגם/ת

דינה מרקון נולדה בלטביה ועלתה ארצה בנעוריה. היא בוגרת החוגים לבלשנות כללית וספרות עברית באוניברסיטה העברית וגם למדה לתואר שני בבלשנות ולימודי תעודה בעריכה בחוג ללשון עברית. עבדה כעורכת בלשכת העתונות הממשלתית, כמזכירה בכירה במרכז לחקר ולתיעוד יהדות מזרח אירופה באוניברסיטה העברית וגם שימשה כעורכת לשונית בעיתון "כל העיר" בירושלים ובהוצאת הספרים "כרטא". היא נחשבת לאחת המתרגמות החשובות בישראל של ספרות רוסית, תרגמה בין השאר מיצירותיהם של צ'כוב, גונצ'רוב, טולסטוי ודוסטוייבסקי.

 

בחרו פורמט קריאה
kindle
גרסת קינדל 15.00
digital
גרסת דיגיטל 15.00
printed
גרסא מודפסת 29.90
הוספה לסל קניות
PETITE IX – אמי והמוזיקה
מרינה צבטייבה
תרגום: דינה מרקון
kindle
גרסת קינדל 15.00
digital
גרסת דיגיטל 15.00
printed
גרסא מודפסת 29.90
הוסף לסל קניות
ספר אודיו
לא קיימת גרסת אודיו
על הספר

בעוצמה פואטית ובכישרון נדיר, מרינה צבטייבה אינה כותבת אלא מציירת את ילדותה במטמון הספרותי שלפניכם, הקרוי "אמי והמוזיקה". הפסנתר, הצלילים, הבית והזיכרונות השזורים אלה באלה הם הצירים שסביבם נבנית דמותה של האם, ושל החיים לצדה. ביצירה המושלמת הזאת מתעדת הסופרת את למידת הנגינה בפסנתר. היא רומזת לנו שלימוד הנגינה הוא כמו ללמוד לחיות, ולגדול, ולהיכשל ולהמשיך הלאה. ואם החיים הם מעין מוזיקה, הפרוזה של צבטייבה היא שירה טהורה. אבל "אמי והמוזיקה" אינה רק רשימה על ילדות, אף שהיא דנה בה. היא אינה מסה על מוזיקה אף שהמוזיקה נוכחת בכל שורה ושורה. זהו ספר על אהבה, אהבה כנה, כואבת, מאושרת, מבורכת, בין בת לאמה. ספר בעל כוח פנימי, עתיר אהבה לחיים.

על הסופר/ת

המשוררת הרוסית מרינה צבטייבה נולדה במוסקבה ב-1892 להורים שעסקו במוזיקה ובאמנות. בגיל שמונה-עשרה פרסמה את קובץ השירים הראשון שלה, "אלבום ערב". ב-1912 נישאה לסרגיי אפרון ונולדו להם שתי בנות ובן. אפרון הצטרף במלחמת האזרחים לכוחות הלבנים, וצבטייבה הופרדה ממנו. בתקופת הרעב במוסקבה נאלצה צבטייבה להעביר את בנותיה לבית יתומים ממלכתי, ובתה הצעירה מתה שם מרעב. ב-1925, לאחר תקופת נידודים, התיישבה צבטייבה בפריס. למרות הגלות והעוני צליחה לכתוב שירה. בשנת 1939 התאחדה המשפחה וחזרה לברית-המועצות, אך אפרון הוצא להורג ובתה הבכורה נשלחה למחנה עבודה. עם פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות, פונתה צבטייבה לעיירה נידחת וחיתה שם בבדידות עד שתלתה את עצמה באוגוסט 1941. צבטייבה כתבה שירה, מחזות ויצירות בפרוזה, והיא אחת הנציגות החשובות של השירה הרוסית במאה העשרים.

על המתרגם/ת

דינה מרקון נולדה בלטביה ועלתה ארצה בנעוריה. היא בוגרת החוגים לבלשנות כללית וספרות עברית באוניברסיטה העברית וגם למדה לתואר שני בבלשנות ולימודי תעודה בעריכה בחוג ללשון עברית. עבדה כעורכת בלשכת העתונות הממשלתית, כמזכירה בכירה במרכז לחקר ולתיעוד יהדות מזרח אירופה באוניברסיטה העברית וגם שימשה כעורכת לשונית בעיתון "כל העיר" בירושלים ובהוצאת הספרים "כרטא". היא נחשבת לאחת המתרגמות החשובות בישראל של ספרות רוסית, תרגמה בין השאר מיצירותיהם של צ'כוב, גונצ'רוב, טולסטוי ודוסטוייבסקי.

 

ביקורות וכתבות