על הספר

יהודים נודדים הוא בו זמנית דוקומנט היסטורי יחיד במינו ופיסת ספרות מודרנית במיטבה. היצירה מורכבת מתיעודים קצרים, הדומים לתמונות סטילס, של קהילות יהודיות במזרח ובמערב אירופה בשיא פריחתן, שנים בודדות לפני היעלמותן במלחמת העולם השנייה.
יוזף רות נכנס אל תוך הקהילות הללו כעיתונאי, כבלש עם זכוכית מגדלת, כסופר היודע לחשוף עולם ומלואו דרך הפרטים הקטנים.

בספר ישנם תיאורים בלתי נשכחים של חסידים, עניים, חילונים, מתבוללים, מהגרים. במילים בודדות ובסצנות מרגשות, מנתח רות את הבעיות הפנימיות בין היהודים לבין עצמם, ובינם לבין החברה הסובבת אותם. רות חוצה ביצירתו מדינות ומעמדות, אמונות ותפיסות פוליטיות.
ביהודים נודדים משורטט דיוקן מדויק להפליא של תקופתו של הסופר, של עולם שאינו קיים עוד. עולם מהפנט ואבוד.

כתיבתו של רות סוחפת את הקורא בזמן הווה ובגוף ראשון, וכך מגבירה את עוצמת הטקסטים ומעניקה להם נימה דחופה וטרגית, זאת מכיוון שיוזף רות הצליח לחזות כנביא של ממש את העתיד לבוא: מעליית הנאצים לשלטון ועד לשואה.

_ _ _


יוֹזֶף רוֹת, מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במאה העשרים, נולד בשנת 1894 בבּרוֹדי שבגליציה למשפחה יהודית. בשנים 1918-1916 שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה עיתונאי בווינה, אחר כך בברלין, אחר כך בכל אירופה. ב-30 בינואר 1933, יום עליית היטלר לשלטון, עזב את גרמניה והחל לנדוד ברחבי אירופה. את מרבית שנות גלותו עשה בצרפת. רות, המכור לאלכוהול, מת ב-27 במאי 1939, ארבעה ימים אחרי שהתמוטט בבית קפה בפריז.

יוזף רות כתב שישה-עשר רומנים, תשעה-עשר סיפורים קצרים ונובלות, ואלפי כתבות ופיליטונים. מספריו שתורגמו לעברית: "מלון סבוי" (1924), "איוב – סיפור של איש פשוט" (1930), "מארש ראדצקי" (1932), "אגדת השתיין הקדוש" (1939), "יהודים נודדים" (1927) ו"הלווייתן" (1938). הוצאת "תשע נשמות" ממשיכה את מלאכת תרגומי רות שהתחילה בהוצאת "סמטאות" ו"זיקית", ומתכוונת לבנות בהדרגה את "ספריית יוזף רות" שתביא לקוראי העברית את מיטב יצירותיו שלא ראו אור עד כה.