על הספר

מי הן הנשים האלה שמתהלכות ברחובות
העיר, בצעדים מהירים ומונוטוניים ופניהן
חתומים? מה מתרחש מאחורי עיניהן, בבתיהן,
במערכות היחסים שלהן, עם בני משפחותיהן?
על מה הן חולמות?
בספר בבשר החי של הסופרת העכשווית ורה
ג׳אקוני מקובצים סיפורים, או מעין וריאציות
קאמריות, בנושא “האישה החריגה". ג'אקוני בונה
שפה אישית באמצעות משפטים בהירים ורבי
משמעות ומרכיבה דמויות וסצנות שבריריות
המותירות את הקורא במצב עדין, מנוכר ומתוח -
כאילו העולמות הנבראים יתמוטטו בכל רגע.
ורה ג'אקוני אינה מסתירה את אהבתה למסורת
של סופרות אנגלוסקסיות שהעמידו את
הריאליזם ב"בפינה" כגון פלאנרי אוקונור, יודורה
ווֶלטי או קת'רין מנספילד - ספרות שהעניקה
לקורא נקודות מבט חדשניות לא פחות ממיטב
הספרות הניסיונית של המאה ה-20. גם ג'אקוני
עורכת ניסויים ספרותיים - וזאת בידיעה שאי
אפשר לספר את המציאות ממש, אך בהחלט יש
טעם לתאר באימה ובפליאה את הפרגמנטים
שאנו תופסים מתוכה.

_ _ _


ורה ג'אקוני נולדה במונטווידאו שבאורוגואווי
ב-1974, אך את מרבית חייה חיה בבואנוס
איירס. נוסף להיותה סופרת היא עובדת
כעורכת וככתבת בעיתונות ובכתבי עת רבים,
וכן מלמדת ספרות.
מאז פרסומו של ספרה בבשר החי ב-2011
בהוצאת אֶטֶרְנַה קַדֶנְסִיַה - אחת ההוצאות
העצמאיות האחראיות להתעוררות המחודשת
של ההוצאות העצמאיות בארגנטינה -
מעוררת כתיבתה של ג'אקוני עניין הולך וגובר
בקרב מבקרים וקוראים כאחד. סופרים רבים
רואים ביצירתה שילוב מעודן בין המסורת
הספרותית הבריטית־אמריקאית לבין הספרות
של הריו דה פּלַטַה.
בתוך ההקשר הלטינו־אמריקאי ממשיכה
ג'אקוני מסורת של סופרות יחידות במינן
בארגנטינה ובאורוגוואי, כגון ארמוניה סומרס,
נורה לאנגה, מארוסה די ג'ורג'יו ואבה הוארט.
סופרות אלה מצאו שפה נדירה, קול שונה
ואופני סיפור בלתי רגילים התוקפים היטב את
אי הנחת של האדם - בייחוד של האישה -
בחברה המודרנית.