מקום ההתרחשות של ארמדילים הוא איי מַלווינס בזמן המלחמה בין ארגנטינה לבריטניה, הידועה בשם מלחמת פוקלנד (אפריל-יוני 1982), אך הוא אינו עוסק במלחמה. גיבורי הרומן הם חיילי הצבא הארגנטיני שמנסים לשרוד. המוסר הערכי המבדיל בין טוב ורע וכן שאר ערכי החברה נמדדים כאן בראייה שונה ובלתי צפויה; ארמדילים קובע סוגה לעצמו.
פוגוויל יצר ברומן ניסוי חברתי מרתק – בדיוני, אך פעמים מציאותי עד כאב – והקורא זוכה לצפות בהתרחשות התת-קרקעית הזו כמו דרך זכוכית שקופה, בדרך המזכירה את התבוננותם של תלמידים בנמלים בשיעורי הטבע. ואכן, חיי האדם בעולם שיצר פוגוויל אינם שווים יותר מחיי נמלה.
מדובר באחד הרומנים הלטינו-אמריקאיים החשובים במחצית השנייה של המאה ה-20. ההשפעה של הטקסט על הקורא לא פגה עם סיום קריאת הרומן.
“…חזק, יבש, ארסי, נרקוטי, מלהיב, ממכר” איגנַסיו אֵצֵ’וֵרִייה
“בעולם של פוגוויל יסודות הקיום הבסיסיים ביותר גוברים על הכול, חוץ מהדמיון” ניק קייסטוֹר
“לאחר פוגוויל דבר עוד אינו כפי שהיה בספרות בשפה הספרדית” דמיאן טבּרובסקי
_ _ _
רודולפו אנריקה פוגוויל נולד בבואנוס איירס בשנת 1941 ונפטר בשנת 2010. הוא שימש פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת בואנוס איירס לפני שהפך לסופר, משורר ובעל טור קבוע באחד העיתונים החשובים בארגנטינה. הוא זכה להכרה בעקבות זכייתו בפרס החשוב הראשון שלו על הסיפור Muchacha punk משנת 1980.
פוגוויל זכה בפרסים ספרותיים רבים אחרים, ביניהם הפרס הלאומי לספרות, ואף קיבל את מלגת גוגנהיים לספרות.
הוא כתב עד כה כ-15 ספרים ובראשם ארמדילים, ספרו הידוע ביותר. ספריו תורגמו לשפות רבות ויצאו לאור בהוצאות מרכזיות בעולם.
פוגוויל נחשב לסופר מהחשובים בארגנטינה במחצית השנייה של המאה ה-20. לפי מבקרים רבים הוא שייך לקבוצה קטנה של ארבעה סופרים; פוגוויל, סאֶר, פִּיגלייה ואיירה, הנחשבים כחיוניים להבנת הספרות הארגנטינית והאיברו-אמריקנית. לפי הסופר והמבקר מאוּרוֹ ליבֶּרטֵלה, פוגוויל נועד למלא את מקומו של הסופר רוברטו אַרְלְט (1942-1900), גדול החדשנים בספרות הארגנטינית המודרנית לצד חורחה לואיס בורחס.
מקום ההתרחשות של ארמדילים הוא איי מַלווינס בזמן המלחמה בין ארגנטינה לבריטניה, הידועה בשם מלחמת פוקלנד (אפריל-יוני 1982), אך הוא אינו עוסק במלחמה. גיבורי הרומן הם חיילי הצבא הארגנטיני שמנסים לשרוד. המוסר הערכי המבדיל בין טוב ורע וכן שאר ערכי החברה נמדדים כאן בראייה שונה ובלתי צפויה; ארמדילים קובע סוגה לעצמו.
פוגוויל יצר ברומן ניסוי חברתי מרתק – בדיוני, אך פעמים מציאותי עד כאב – והקורא זוכה לצפות בהתרחשות התת-קרקעית הזו כמו דרך זכוכית שקופה, בדרך המזכירה את התבוננותם של תלמידים בנמלים בשיעורי הטבע. ואכן, חיי האדם בעולם שיצר פוגוויל אינם שווים יותר מחיי נמלה.
מדובר באחד הרומנים הלטינו-אמריקאיים החשובים במחצית השנייה של המאה ה-20. ההשפעה של הטקסט על הקורא לא פגה עם סיום קריאת הרומן.
“…חזק, יבש, ארסי, נרקוטי, מלהיב, ממכר” איגנַסיו אֵצֵ’וֵרִייה
“בעולם של פוגוויל יסודות הקיום הבסיסיים ביותר גוברים על הכול, חוץ מהדמיון” ניק קייסטוֹר
“לאחר פוגוויל דבר עוד אינו כפי שהיה בספרות בשפה הספרדית” דמיאן טבּרובסקי
_ _ _
רודולפו אנריקה פוגוויל נולד בבואנוס איירס בשנת 1941 ונפטר בשנת 2010. הוא שימש פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת בואנוס איירס לפני שהפך לסופר, משורר ובעל טור קבוע באחד העיתונים החשובים בארגנטינה. הוא זכה להכרה בעקבות זכייתו בפרס החשוב הראשון שלו על הסיפור Muchacha punk משנת 1980.
פוגוויל זכה בפרסים ספרותיים רבים אחרים, ביניהם הפרס הלאומי לספרות, ואף קיבל את מלגת גוגנהיים לספרות.
הוא כתב עד כה כ-15 ספרים ובראשם ארמדילים, ספרו הידוע ביותר. ספריו תורגמו לשפות רבות ויצאו לאור בהוצאות מרכזיות בעולם.
פוגוויל נחשב לסופר מהחשובים בארגנטינה במחצית השנייה של המאה ה-20. לפי מבקרים רבים הוא שייך לקבוצה קטנה של ארבעה סופרים; פוגוויל, סאֶר, פִּיגלייה ואיירה, הנחשבים כחיוניים להבנת הספרות הארגנטינית והאיברו-אמריקנית. לפי הסופר והמבקר מאוּרוֹ ליבֶּרטֵלה, פוגוויל נועד למלא את מקומו של הסופר רוברטו אַרְלְט (1942-1900), גדול החדשנים בספרות הארגנטינית המודרנית לצד חורחה לואיס בורחס.