fbpx
s:31:"https://9livespress.com/?p=7740";
תודה
פבלו קצ'אז'יאן
תרגום: יוסי טל
ים גדול, אי בודד, ארץ מוזרה ומרחבים לא ידועים — כך עשוי להיפתח רומן הרפתקאות קלאסי. ואמנם, המספר בתודה מגיע בתוך כלוב עבדים, על ספינה, לאי חסר שם. אלא שהכללים באי שונים מהמוכר לנו: עבדים יכולים לרכוב על אופנועים ודברים איומים יסופרו בקלילות בלתי מוסברת. עבד יכול להפוך למלך או לחוות פיצול זמנים או פיצול אישיות. הקורא יוכל לדלג בין סוגות ספרותיות ובעיקר לרוץ בקצב מסחרר במסלולי הדמיון וההומור של המחבר.

פבלו קצ’אז’יאן הוא דוגמה לרנסנס הספרותי הסוחף באמריקה הלטינית, ולשחרור הספרות מכבלי ההוצאות הגדולות בעקבות פריחת ההוצאות העצמאיות. קצ’אז’יאן עוסק בחידוש הספרות ובמציאת צורות עכשוויות לספר סיפור. תודה יוצא לאור בזיקית כדוגמה לביטוי האושר שבהמצאה ובמשחק הספרותיים. זוהי הצעה לקורא לפתח ציפייה אחרת מספרות: לפנינו טקסט בעל שכבות קריאה רבות, רצוף תפניות והפתעות בלתי פוסקות. אנו העורכים מקווים שגם אתם כמונו, תפיקו מתודה הנאה וצחוק שרק גוברים עם כל קריאה חוזרת של הטקסט.



_ _ _


פַּבלוֹ קְצ'אז'יאָן, סופר, משורר ומוזיקאי ארגנטינאי ממוצא ארמני, נולד ב-1977 בעיר בואנוס איירס. כישרונו המוזיקלי בא לידי ביטוי בגיל חמש-עשרה סביב סצנת הפאנק של התקופה, והתגלגל לרוק אקספרימנטלי ועד לצלילי עוּד. את הקריירה הספרותית שלו התחיל בכתיבת שירה, ככל הנראה. מושפע מהרגלו לכתוב מילים לשירים, ודרך התנסויות ליריות, הגיע קצ'אז'יאן לכתיבת פרוזה. בתהליך הכתיבה הוא משתמש במחשב, אך מסתובב תמיד עם פנקס קטן. לטענתו זהו הקשר האחרון שנשאר לו עם כתב היד, אחרת לא היתה לו הזדמנות להשתמש בעט. אף שבפנקס הוא כותב לרוב רעיונות קצרים או בדיחות, הוא חולם לכתוב יום אחד ספר שלם בכתב יד.
את קצ'אז'יאן קל לזהות בשל שפמו השחור, הגדול והמסולסל: אקסצנטרי כמעט כמו יצירתו הספרותית. הוא פרסם שתי גרסאות אישיות ליצירות מופת לאומיות: El Martín Fierro ordenado alfabéticamente (2007), שבה סידר את פסוקיו של הרננדז לפי האלף-בית, ו-El Aleph engordado (2009), אשר מציג את סיפורו המקורי של בורחס ללא שינוים, אך בהוספת יותר מ-5000 מילים וכמה תמונות. התרגיל הספרותי הזה ראה אור בהוצאה עצמאית ומצומצמת, ובגינו נתבע קצ'אז'יאן ב-2011 מטעם מריה קודמה, אלמנתו של בורחס, על פלגיאט, ונקלע להליך משפטי שפורסם ברחבי העולם ונמשך עד היום. במהלכו תומכת הקהילה הלטינו-אמריקאית כולה בסופר עם השפם, ופותחת בדיון ספרותי ערני על "מקור וחיקוי", וספרות כתולדה של מסורת שמתקשרת עם עצמה על מנת להתקדם.
קצ'אז'יאן היה אחראי להוצאה לאור לשירה IAP. את לילותיו הוא מבלה בכתיבה והקלטת שירים עם אחת מלהקותיו, למשל "אלרגיה נצחית". כמו כן פרסם קצ'אז'יאן שלוש נובלות: "תודה" (זיקית, 2014) "מה לעשות" (2010), "חופש מוחלט" (2013), קובץ הסיפרים "הסוס והגאוצ'ו" (2016) ועוד שלושה ספרי שירה. הנובלה החדשה שלו, "איפה שהוא", קרובה לראות אור. ספריו של פבלו קצ'אז'יאן רואים אור במיטב הוצאות הספרים העצמאיות בארגנטינה, ומתורגמים לצרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, וכמובן לעברית.
מחבר/ים: פבלו קצ'אז'יאן תרגום: יוסי טל הוצאה: זיקית ת. הוצאה: 2014 מס' עמודים: 197
המלאי אזל
תודה
פבלו קצ'אז'יאן
תרגום: יוסי טל
המלאי אזל

על הספר

ים גדול, אי בודד, ארץ מוזרה ומרחבים לא ידועים — כך עשוי להיפתח רומן הרפתקאות קלאסי. ואמנם, המספר בתודה מגיע בתוך כלוב עבדים, על ספינה, לאי חסר שם. אלא שהכללים באי שונים מהמוכר לנו: עבדים יכולים לרכוב על אופנועים ודברים איומים יסופרו בקלילות בלתי מוסברת. עבד יכול להפוך למלך או לחוות פיצול זמנים או פיצול אישיות. הקורא יוכל לדלג בין סוגות ספרותיות ובעיקר לרוץ בקצב מסחרר במסלולי הדמיון וההומור של המחבר.

פבלו קצ’אז’יאן הוא דוגמה לרנסנס הספרותי הסוחף באמריקה הלטינית, ולשחרור הספרות מכבלי ההוצאות הגדולות בעקבות פריחת ההוצאות העצמאיות. קצ’אז’יאן עוסק בחידוש הספרות ובמציאת צורות עכשוויות לספר סיפור. תודה יוצא לאור בזיקית כדוגמה לביטוי האושר שבהמצאה ובמשחק הספרותיים. זוהי הצעה לקורא לפתח ציפייה אחרת מספרות: לפנינו טקסט בעל שכבות קריאה רבות, רצוף תפניות והפתעות בלתי פוסקות. אנו העורכים מקווים שגם אתם כמונו, תפיקו מתודה הנאה וצחוק שרק גוברים עם כל קריאה חוזרת של הטקסט.



_ _ _


פַּבלוֹ קְצ'אז'יאָן, סופר, משורר ומוזיקאי ארגנטינאי ממוצא ארמני, נולד ב-1977 בעיר בואנוס איירס. כישרונו המוזיקלי בא לידי ביטוי בגיל חמש-עשרה סביב סצנת הפאנק של התקופה, והתגלגל לרוק אקספרימנטלי ועד לצלילי עוּד. את הקריירה הספרותית שלו התחיל בכתיבת שירה, ככל הנראה. מושפע מהרגלו לכתוב מילים לשירים, ודרך התנסויות ליריות, הגיע קצ'אז'יאן לכתיבת פרוזה. בתהליך הכתיבה הוא משתמש במחשב, אך מסתובב תמיד עם פנקס קטן. לטענתו זהו הקשר האחרון שנשאר לו עם כתב היד, אחרת לא היתה לו הזדמנות להשתמש בעט. אף שבפנקס הוא כותב לרוב רעיונות קצרים או בדיחות, הוא חולם לכתוב יום אחד ספר שלם בכתב יד.
את קצ'אז'יאן קל לזהות בשל שפמו השחור, הגדול והמסולסל: אקסצנטרי כמעט כמו יצירתו הספרותית. הוא פרסם שתי גרסאות אישיות ליצירות מופת לאומיות: El Martín Fierro ordenado alfabéticamente (2007), שבה סידר את פסוקיו של הרננדז לפי האלף-בית, ו-El Aleph engordado (2009), אשר מציג את סיפורו המקורי של בורחס ללא שינוים, אך בהוספת יותר מ-5000 מילים וכמה תמונות. התרגיל הספרותי הזה ראה אור בהוצאה עצמאית ומצומצמת, ובגינו נתבע קצ'אז'יאן ב-2011 מטעם מריה קודמה, אלמנתו של בורחס, על פלגיאט, ונקלע להליך משפטי שפורסם ברחבי העולם ונמשך עד היום. במהלכו תומכת הקהילה הלטינו-אמריקאית כולה בסופר עם השפם, ופותחת בדיון ספרותי ערני על "מקור וחיקוי", וספרות כתולדה של מסורת שמתקשרת עם עצמה על מנת להתקדם.
קצ'אז'יאן היה אחראי להוצאה לאור לשירה IAP. את לילותיו הוא מבלה בכתיבה והקלטת שירים עם אחת מלהקותיו, למשל "אלרגיה נצחית". כמו כן פרסם קצ'אז'יאן שלוש נובלות: "תודה" (זיקית, 2014) "מה לעשות" (2010), "חופש מוחלט" (2013), קובץ הסיפרים "הסוס והגאוצ'ו" (2016) ועוד שלושה ספרי שירה. הנובלה החדשה שלו, "איפה שהוא", קרובה לראות אור. ספריו של פבלו קצ'אז'יאן רואים אור במיטב הוצאות הספרים העצמאיות בארגנטינה, ומתורגמים לצרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, וכמובן לעברית.