fbpx
s:31:"https://9livespress.com/?p=7619";
חנות הספרים הרדופה
כריסטופר מורלי
תרגום: יהונתן דיין
כ"שפרנסוס על גלגלים" יצא לאור, קהל הקוראים אהב אותו כל כך עד שכריסטופר מורלי מיד התיישב לכתוב את המשכו, "חנות הספרים הרדופה". רוג’ר והלן מיפלין הגיעו ליעדם בברוקלין, הניחו את הגלגלים ופתחו את “פרנסוס בבית”: חנות ספרים יד-שנייה קטנה ומאובקת, שמותר לעשן בה ושטמונים בה אוצרות ספרותיים סודיים. ואולם ההרפתקאות לא נגמרו; בעידן שבו הקולנוע מתחיל לשבות את לב הציבור, מורלי שוב מצליח להוכיח שלא רק שהספרות לא מתה, היא חיה ומדגדגת.
"חנות הספרים הרדופה" נכתב מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, וכריסטופר מורלי, איש עולם, ביבליופיל ופציפיסט גדול, מביט על השבר שהביאה על העולם מנקודת מבט של הספרות. בכתיבתו הפשוטה והמחוכמת, הוא שוב שואל מי מביט על מי: החיים על הספרות או להפך.
בתוך רצף ספרותי עשיר ורב ערך, מורלי, כהרגלו, כותב במיומנות ובשמחה, באהבה ובנדיבות, לאחד האדם בלא הבדלי מעמד. היכונו להרפתקה בלתי צפויה נוספת עם אדום הזקן מברוקלין.



_ _ _


כריסטופר מורלי נולד בפנסילבניה ב-1890. אמו היתה מוזיקאית ומשוררת, אשר הציתה בלבו את האהבה לספרות ולספרים, ואביו היה מתמטיקאי. הוא למד היסטוריה מודרנית באוקספורד, וזכה במלגת רודז היוקרתית. ב-1913 שב לארצות הברית, לניו יורק, שם נישא להלן בות' פיירצ'יילד ולזוג נולדו ארבעה ילדים. מורלי החל לפרסם את כתביו ב-1917, היה סופר פורה עד מאוד וכתב יותר ממאה ספרים, ביניהם רומנים, ספרי מסות וספרי שירה, כשהנודעים שבהם הם "קיטי פויל" (1939) ו"פרנסוס על גלגלים" (1917). מאפיין מעניין של ספריו הוא הדגש על דמויות נשיות. בנוסף, הוא עבד בהוצאת ספרים ולאחר מכן היה עורך כתבי עת ומפיק תיאטרון, כשאחד ממפעליו הספרותיים היה הוצאה לאור של "כל סיפורי שרלוק הולמס".

מורלי היה מייסדה של החבורה הספרותית "הפרחחים מרחוב בייקר", אשר ההשראה הספרותית שלה היתה ארתור קונן דויל, מחבר שרלוק הולמס. מורלי מת בשנת 1957 ולאחר מותו פרסמו עיתוני ניו יורק מסר אחרון ממנו לחבריו: "קראו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא קורא. חשבו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא חושב. עשו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא טיפש מספיק בכדי לעשות. לא טוב לנפש להסכים לאורך זמן עם הדעה הרווחת ולקחת חלק באחדות הדעים".
מחבר/ים: כריסטופר מורלי תרגום: יהונתן דיין הוצאה: זיקית ת. הוצאה: 2013 מס' עמודים: 332

בחרו פורמט

printed printed
גרסא מודפסת 50.00 40.00
הוספה לסל
חנות הספרים הרדופה
כריסטופר מורלי
תרגום: יהונתן דיין

בחרו פורמט

printed printed
גרסא מודפסת 50.00 40.00
הוספה לסל

על הספר

כ"שפרנסוס על גלגלים" יצא לאור, קהל הקוראים אהב אותו כל כך עד שכריסטופר מורלי מיד התיישב לכתוב את המשכו, "חנות הספרים הרדופה". רוג’ר והלן מיפלין הגיעו ליעדם בברוקלין, הניחו את הגלגלים ופתחו את “פרנסוס בבית”: חנות ספרים יד-שנייה קטנה ומאובקת, שמותר לעשן בה ושטמונים בה אוצרות ספרותיים סודיים. ואולם ההרפתקאות לא נגמרו; בעידן שבו הקולנוע מתחיל לשבות את לב הציבור, מורלי שוב מצליח להוכיח שלא רק שהספרות לא מתה, היא חיה ומדגדגת.
"חנות הספרים הרדופה" נכתב מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, וכריסטופר מורלי, איש עולם, ביבליופיל ופציפיסט גדול, מביט על השבר שהביאה על העולם מנקודת מבט של הספרות. בכתיבתו הפשוטה והמחוכמת, הוא שוב שואל מי מביט על מי: החיים על הספרות או להפך.
בתוך רצף ספרותי עשיר ורב ערך, מורלי, כהרגלו, כותב במיומנות ובשמחה, באהבה ובנדיבות, לאחד האדם בלא הבדלי מעמד. היכונו להרפתקה בלתי צפויה נוספת עם אדום הזקן מברוקלין.



_ _ _


כריסטופר מורלי נולד בפנסילבניה ב-1890. אמו היתה מוזיקאית ומשוררת, אשר הציתה בלבו את האהבה לספרות ולספרים, ואביו היה מתמטיקאי. הוא למד היסטוריה מודרנית באוקספורד, וזכה במלגת רודז היוקרתית. ב-1913 שב לארצות הברית, לניו יורק, שם נישא להלן בות' פיירצ'יילד ולזוג נולדו ארבעה ילדים. מורלי החל לפרסם את כתביו ב-1917, היה סופר פורה עד מאוד וכתב יותר ממאה ספרים, ביניהם רומנים, ספרי מסות וספרי שירה, כשהנודעים שבהם הם "קיטי פויל" (1939) ו"פרנסוס על גלגלים" (1917). מאפיין מעניין של ספריו הוא הדגש על דמויות נשיות. בנוסף, הוא עבד בהוצאת ספרים ולאחר מכן היה עורך כתבי עת ומפיק תיאטרון, כשאחד ממפעליו הספרותיים היה הוצאה לאור של "כל סיפורי שרלוק הולמס".

מורלי היה מייסדה של החבורה הספרותית "הפרחחים מרחוב בייקר", אשר ההשראה הספרותית שלה היתה ארתור קונן דויל, מחבר שרלוק הולמס. מורלי מת בשנת 1957 ולאחר מותו פרסמו עיתוני ניו יורק מסר אחרון ממנו לחבריו: "קראו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא קורא. חשבו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא חושב. עשו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא טיפש מספיק בכדי לעשות. לא טוב לנפש להסכים לאורך זמן עם הדעה הרווחת ולקחת חלק באחדות הדעים".