האי
ג'אני סטופריץ
תרגום: שירלי פינצי לב
ת. הוצאה: מרץ 2019 מס' עמודים: 104 דאנאקוד: 1298-59

אב מבקש מבנו לרדת מההרים שאליהם עקר לפני שנים, ולבלות עמו את הקיץ, אולי בפעם האחרונה, באי האדריאטי הקטן שנולד בו. מהמפגש העדין בין המבוגר לצעיר משתקף בזעיר אנפין גלגל החיים כולו, במעין בליל של נוסטלגיה, עתיד והווה, הכחשה, קבלה, השלמה וכאב. בעיקר אהבה.
לפנינו סיפור על אנשים, ששזור בו סיפורו של נוף. האי ממשיך לבהוק בשמש בלתי מתפשרת ובטורקיז עז, נצחי. ומן העבר האחר, עינב אחד זעיר נתקע בוושט, אינו עולה ואינו יורד, מבשר על הסופיות. בנקודת המפגש הזו, הגדול ביותר והקטן ביותר מקטינים את האדם עד למקומו הארעי במכונה העצומה והאינסופית של היקום. בספר הזה כל רגע הוא עצום וכל משפט הוא קטן אך בלתי נשכח.
האי האדריאטי של ג׳אני סטופריץ׳ הוא מטאפורה משולשת: שיבת האדם לשורשיו הפראיים, שיבתו אל האדמה שממנה הגיח, והיותם של בני האנוש, בסופו של דבר, איים. תחת שמש גדולה, באי שכולו חיים ואור, ובעדינות אין קץ, הסופר האיטלקי מלמד אותנו עד מה חמקמקים ויקרים הם הרגעים הנדירים שבהם שתי נפשות חופפות זו לזו, כמו שני צללים, ואי נושק לאי. נדירים, אך אפשריים. לפניכם ספר מלא אור ואוויר, שופע חיים ושמש.

ג'אני סטופריץ נולד בטריאסטה בשנת 1891 ומת בשנת 1961 ברומא. בנם של האם היהודייה הטריאסטינית והאב האיסטריאני גדל בעיר-נמל שהיתה בזמנה החשובה והתוססת באימפריה האוסטרו-הונגרית ומהחשובות באירופה. בתקופה זו נהפכה טריאסטה גם לציר בין תרבויות ולמרכז ספרותי, ובו היה סטופריץ אחד מארבעת הגאונים הספרותיים, עם סיפיו סלאטפר, אומברטו סאבה ואיטלו סבבו.

ג'אני סטופריץ למד ספרות תחילה בפראג – שם התיידד עם הנשיא העתידי מסריק, ועם קפקא, חברו לשולחן ולשיחות בקפה "אירופה". לאחר מכן עבר לפירנצה, והשלים שם תזה על מקיאוולי. במלחמת העולם ההראשונה התנדב לצבא האיטלקי עם אחיו קארלו שמת בחזית, ונפצע פעמיים. בין 1921 ל-1941 עבד כמורה. בסוף מלחמת העולם השנייה הואשם בהשתייכות למחתרת וב-1945 נשלח עם אמו וזוגתו למחנה הריכוז סן-סאבה. עם תום המלחמה המשיך בעיסוקיו העיתונאיים והספרותיים ושיתף פעולה עם כתבי עת כגון "לה סטמפה" ו"איל טמפו" ובמקביל המשיך לפרסם ספרים. בין יצירותיו הרבות, וכיום נשכחות למחצה, בולטות "המלחמה של שנת 15" (1931), "שנה בבית הספר בטריאסטה", ו"האי" (1942), יצירת מופת קטנה וקריאת חובה במרבית בתי הספר באיטליה.

על המתרגם/ת

שירלי פינצי לב מתרגמת מאיטלקית ומאנגלית. לאחר קרוב לעשרים שנה כמהנדסת מחשבים בחברת היי-טק גדולה השלימה תואר שני בספרות השוואתית עם תזה על אלזה מורנטה ולימודי תעודה בתרגום. בין תרגומיה: פרנסיס בייקון, בן ג’ונסון, דנטה אלגיירי, וינדהם לואיס ולורד ביירון.

בחרו פורמט קריאה
printed
גרסא מודפסת 69.00 49.00
הוספה לסל קניות
האי
ג'אני סטופריץ
תרגום: שירלי פינצי לב
printed
גרסא מודפסת
הוסף לסל קניות
ספר אודיו
לא קיימת גרסת אודיו
על הספר

אב מבקש מבנו לרדת מההרים שאליהם עקר לפני שנים, ולבלות עמו את הקיץ, אולי בפעם האחרונה, באי האדריאטי הקטן שנולד בו. מהמפגש העדין בין המבוגר לצעיר משתקף בזעיר אנפין גלגל החיים כולו, במעין בליל של נוסטלגיה, עתיד והווה, הכחשה, קבלה, השלמה וכאב. בעיקר אהבה.
לפנינו סיפור על אנשים, ששזור בו סיפורו של נוף. האי ממשיך לבהוק בשמש בלתי מתפשרת ובטורקיז עז, נצחי. ומן העבר האחר, עינב אחד זעיר נתקע בוושט, אינו עולה ואינו יורד, מבשר על הסופיות. בנקודת המפגש הזו, הגדול ביותר והקטן ביותר מקטינים את האדם עד למקומו הארעי במכונה העצומה והאינסופית של היקום. בספר הזה כל רגע הוא עצום וכל משפט הוא קטן אך בלתי נשכח.
האי האדריאטי של ג׳אני סטופריץ׳ הוא מטאפורה משולשת: שיבת האדם לשורשיו הפראיים, שיבתו אל האדמה שממנה הגיח, והיותם של בני האנוש, בסופו של דבר, איים. תחת שמש גדולה, באי שכולו חיים ואור, ובעדינות אין קץ, הסופר האיטלקי מלמד אותנו עד מה חמקמקים ויקרים הם הרגעים הנדירים שבהם שתי נפשות חופפות זו לזו, כמו שני צללים, ואי נושק לאי. נדירים, אך אפשריים. לפניכם ספר מלא אור ואוויר, שופע חיים ושמש.

על הסופר/ת

ג'אני סטופריץ נולד בטריאסטה בשנת 1891 ומת בשנת 1961 ברומא. בנם של האם היהודייה הטריאסטינית והאב האיסטריאני גדל בעיר-נמל שהיתה בזמנה החשובה והתוססת באימפריה האוסטרו-הונגרית ומהחשובות באירופה. בתקופה זו נהפכה טריאסטה גם לציר בין תרבויות ולמרכז ספרותי, ובו היה סטופריץ אחד מארבעת הגאונים הספרותיים, עם סיפיו סלאטפר, אומברטו סאבה ואיטלו סבבו.

ג'אני סטופריץ למד ספרות תחילה בפראג – שם התיידד עם הנשיא העתידי מסריק, ועם קפקא, חברו לשולחן ולשיחות בקפה "אירופה". לאחר מכן עבר לפירנצה, והשלים שם תזה על מקיאוולי. במלחמת העולם ההראשונה התנדב לצבא האיטלקי עם אחיו קארלו שמת בחזית, ונפצע פעמיים. בין 1921 ל-1941 עבד כמורה. בסוף מלחמת העולם השנייה הואשם בהשתייכות למחתרת וב-1945 נשלח עם אמו וזוגתו למחנה הריכוז סן-סאבה. עם תום המלחמה המשיך בעיסוקיו העיתונאיים והספרותיים ושיתף פעולה עם כתבי עת כגון "לה סטמפה" ו"איל טמפו" ובמקביל המשיך לפרסם ספרים. בין יצירותיו הרבות, וכיום נשכחות למחצה, בולטות "המלחמה של שנת 15" (1931), "שנה בבית הספר בטריאסטה", ו"האי" (1942), יצירת מופת קטנה וקריאת חובה במרבית בתי הספר באיטליה.

על המתרגם/ת

שירלי פינצי לב מתרגמת מאיטלקית ומאנגלית. לאחר קרוב לעשרים שנה כמהנדסת מחשבים בחברת היי-טק גדולה השלימה תואר שני בספרות השוואתית עם תזה על אלזה מורנטה ולימודי תעודה בתרגום. בין תרגומיה: פרנסיס בייקון, בן ג’ונסון, דנטה אלגיירי, וינדהם לואיס ולורד ביירון.

ביקורות וכתבות

לא נמצאו כתבות