fbpx
s:31:"https://9livespress.com/?p=7469";
ארץ האש
סילביה איפרגירה
תרגום: שוש נבון
ארץ האש הוא קודם כל רומן בממדים אפיים. הספר עוקב אחר מסעותיה של משלחת אנגלית לארץ האש – האזור הדרומי ביותר ביבשת אמריקה – על מנת לכבוש ו”לאלף” את ילידי המקום. במתח בין ציביליזצייה למסורת, בין קדמה לפרימיטיביות, שתי החברות – האנגלית והאבוריג’ינית – מתחרות זו בזו על המרחב ועל צדקת הדרך. מי הוא כאן המפותח? מי הוא המתורבת? התשובה תלויה בהחלטת הקורא.

ארץ האש מספר, בעצם, את סיפורו האמיתי של ג’מי באטון, נער ילידי תושב הפטגוניה, שמובא בשנת 1830 למלוכה האנגלית לצורך חינוכו היסודי מחדש, על פי כללי החברה הפרוטסטנטית. חזרתו של באטון אל הנחלה שלו, פותחת במאבק ערכי וחזיתי מול הכוחות הכובשים, ובפרט מול הפטרנליזם האנגלי שניסה לשנות את צורת חייהם ואת השקפת עולמם של הילידים. התוצאה היא ספר המחדש את רומן ההרפתקאות של פעם, בכך שמציב אותנו מול צורות כתיבה שונות בטקסט אחד, ובכך שהוא בנוי סביב קולות רבים, שאינם נושאים אמת אחת, אלא ששואלות שאלות מוסריות המטופלות בפיקחות, וששיאם במשפטי ראווה היסטוריים ובלתי נשכחים המתקיימים באיי מלווינס בחלוף העמודים המרגשים של הספר.

סיפורו האמיתי של ג’מי באטון, נער יאמני תושב וולאיה שבפטגוניה, קנייתו תמורת כמה כפתורים והבאתו בשנת 1830 לאנגליה על ידי קפטן פיצרוי, נכתב מחדש בידי ג’ון גֵבָרָה – תושב הפמפה הארגנטינית, בנם של חייל אנגלי וקריאולית קתולית – שחוזר ונזכר בקורותיו כנער סיפון באוניית ה”ביגל” המפורסמת, במכתב עבור קצין ימייה אנגלי.

המְספר חוזר כמה פעמים במהלך חייו לאזור הפראי של איי המלווינס, ארץ האש וכף הורן, עם גלי הים המפלצתיים והאקלים הקפוא שבהם, ופוגש שוב ושוב בבאטון. פגישתם האחרונה מתרחשת לאחר המשפט המוזר שהתרחש באיים, שבו הואשמו הילידים בטבח מיסיונרים נוצרים ושבו העיד באטון.



_ _ _


סילביה איפָּרָגירֶה נולדה בארגנטינה ב- 1947. היא יצרה את דמותו של גֵבָרָה והציבה אותו בתוך קלחת האירועים ההיסטוריים, שמצוירים ומשוחזרים בכתיבה הפואטית והמיוחדת של הגיבור. איפרגירה היא סופרת חשובה ביותר בנוף הספרותי הארגנטיני. כתיבתה המיוחדת בספר זה זיכתה אותה בפרסים ובביקורות נלהבות, ויצירותיה תורגמו לשפות רבות.

מחבר/ים: סילביה איפרגירה תרגום: שוש נבון הוצאה: כרמל ת. הוצאה: 2011 סדרה: "אלדורדו" לסיפורת לטינו-אמריקנית, בעריכת אוריאל קון מס' עמודים: 245

בחרו פורמט

printed printed
גרסא מודפסת 99.00 40.00
הוספה לסל
ארץ האש
סילביה איפרגירה
תרגום: שוש נבון

בחרו פורמט

printed printed
גרסא מודפסת 99.00 40.00
הוספה לסל

על הספר

ארץ האש הוא קודם כל רומן בממדים אפיים. הספר עוקב אחר מסעותיה של משלחת אנגלית לארץ האש – האזור הדרומי ביותר ביבשת אמריקה – על מנת לכבוש ו”לאלף” את ילידי המקום. במתח בין ציביליזצייה למסורת, בין קדמה לפרימיטיביות, שתי החברות – האנגלית והאבוריג’ינית – מתחרות זו בזו על המרחב ועל צדקת הדרך. מי הוא כאן המפותח? מי הוא המתורבת? התשובה תלויה בהחלטת הקורא.

ארץ האש מספר, בעצם, את סיפורו האמיתי של ג’מי באטון, נער ילידי תושב הפטגוניה, שמובא בשנת 1830 למלוכה האנגלית לצורך חינוכו היסודי מחדש, על פי כללי החברה הפרוטסטנטית. חזרתו של באטון אל הנחלה שלו, פותחת במאבק ערכי וחזיתי מול הכוחות הכובשים, ובפרט מול הפטרנליזם האנגלי שניסה לשנות את צורת חייהם ואת השקפת עולמם של הילידים. התוצאה היא ספר המחדש את רומן ההרפתקאות של פעם, בכך שמציב אותנו מול צורות כתיבה שונות בטקסט אחד, ובכך שהוא בנוי סביב קולות רבים, שאינם נושאים אמת אחת, אלא ששואלות שאלות מוסריות המטופלות בפיקחות, וששיאם במשפטי ראווה היסטוריים ובלתי נשכחים המתקיימים באיי מלווינס בחלוף העמודים המרגשים של הספר.

סיפורו האמיתי של ג’מי באטון, נער יאמני תושב וולאיה שבפטגוניה, קנייתו תמורת כמה כפתורים והבאתו בשנת 1830 לאנגליה על ידי קפטן פיצרוי, נכתב מחדש בידי ג’ון גֵבָרָה – תושב הפמפה הארגנטינית, בנם של חייל אנגלי וקריאולית קתולית – שחוזר ונזכר בקורותיו כנער סיפון באוניית ה”ביגל” המפורסמת, במכתב עבור קצין ימייה אנגלי.

המְספר חוזר כמה פעמים במהלך חייו לאזור הפראי של איי המלווינס, ארץ האש וכף הורן, עם גלי הים המפלצתיים והאקלים הקפוא שבהם, ופוגש שוב ושוב בבאטון. פגישתם האחרונה מתרחשת לאחר המשפט המוזר שהתרחש באיים, שבו הואשמו הילידים בטבח מיסיונרים נוצרים ושבו העיד באטון.



_ _ _


סילביה איפָּרָגירֶה נולדה בארגנטינה ב- 1947. היא יצרה את דמותו של גֵבָרָה והציבה אותו בתוך קלחת האירועים ההיסטוריים, שמצוירים ומשוחזרים בכתיבה הפואטית והמיוחדת של הגיבור. איפרגירה היא סופרת חשובה ביותר בנוף הספרותי הארגנטיני. כתיבתה המיוחדת בספר זה זיכתה אותה בפרסים ובביקורות נלהבות, ויצירותיה תורגמו לשפות רבות.