וְסֵבוֹלוֹד גַרשין, אחד מנציגי תור הזהב של הסיפור הקצר הרוסי, נולד באוקראינה בשנת 1855. למד בסנקט פטרבורג ובשנת 1877 התנדב לשירות צבאי במלחמה העות'מאנית־רוסית (1878-1877) ונפצע במהלכה. גרשין, כעת פציפיסט מושבע, שב לסנקט פטרבורג ושהה בה עד 1880. בשנה זו התמוטט נפשית ואושפז בבית מרפא לשנתיים. תקופת כתיבתו הבוגרת של גרשין החלה כשנתיים לאחר מכן — 1883 הייתה השנה שבה התחתן וזכה לפופולריות רחבה ביותר ברוסיה ובצרפת. את הפורטרט הידוע של גרשין צייר איליה רפין בשנת 1884. כמו כן שימש גרשין כמודל בציורו המפורסם "איוון האיום ובנו איוון: 16 בנובמבר, 1581". למחייתו החזיק גרשין במשרה צנועה בחברה הרוסית לרכבות עד שנת 1887, אך מצבו הנפשי שב והתערער עד שבשנת 1888 התאבד בקפיצה אל פיר מדרגות בניין והותיר אחריו עשרים סיפורי מופת. זהו התרגום הראשון מסיפורי גרשין לעברית. תשע נשמות תוסיף לפרסם את כל יצירותיו.