אנטול פראנס נולד ב-1844 בפריז. כבנו של מוכר ספרים ניסה תחילה לכתוב שירה, אך בהדרגה עבר לפרוזה. הוא החל את הקריירה שלו כספרן בסנאט הצרפתי וכמבקר ספרות. הצלחתו הראשונה הגיעה עם פרסום הנובלה "פשעו של סילבסטר בונאר" ב-1881, והוא היה לאחד הסופרים המשפיעים ביותר בסוף המאה התשע-עשרה. עבודתו הספרותית, הרוויה ספקנות ואירוניה, זכתה בהכרה עם קבלת פרס נובל לספרות ב-1921. הוא היה קול פוליטי חשוב ברפובליקה השלישית ופעל למען הפרדת הדת מהמדינה, זכויות אזרח, פציפיזם ונגד אנטישמיות. ב-1922 נכללה כל יצירתו נכללה ברשימת הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית, דבר שראה כאות הצטיינות. הוא נפטר ב-1924, בגיל שמונים.