אירוע קטן אך משמעותי מאוד התרחש במנדוסה שבארגנטינה בשנת 1932. תינוק אלמוני נולד והוא נושא את השם הארוך חוּאקין סלבדור לָבָאדו טֵחוֹן. עד מהרה זכה לכינוי "קִינוֹ", במטרה להבדיל בינו לבין דודו בעל השם הזהה. בשל היותו בן להורים ממוצא אנדלוסי, נחשף קינו בילדותו לאירועים פוליטיים באירופה – ובהם מלחמת האזרחים בספרד, מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה – ובמקביל היה עד להפיכות הצבאיות ולמשטרים האפלים במדינתו.

מגיל קטן הסדר העולמי הטריד וריתק את קינו בה במידה, והוא פיתח מודעות פוליטית מוקדמת ורחבה שתהווה בסיס לאופיו הביקורתי. בגיל 4 החל לצייר בשקט, בביתו. כאשר מלאו לו 13 שנה, ולאחר מות אמו, נרשם לבית הספר לאומנויות.

קינו עזב את לימודיו ב-1949 כדי להקדיש את כל כולו לקומיקס ולהומור. בשנת 1954 עבר לבואנוס איירס ושם החל לפרסם את הקריקטורות שלו – Mundo Quino (1963), ספרו הראשון, היה אוסף של איורי קומיקס אילם שמסמן את תחילת הקריירה שלו כקריקטוריסט.

מפאלדה נולדה בשנת 1964 כדמות בקמפיין של מותג מכשירי החשמל "מנספילד" שמעולם לא יצא לפועל. לאחר מכן פיתח אותה קינו לדמות של ילדה המנסה לפתור מאבקים בין טובים לרעים, משברים עולמיים ומצוקות כלכליות, מוסריות ופילוסופיות. משנת 1965 רצועות הקומיקס של מפאלדה מתפרסמות באופן סדיר במוסף לפוליטיקה ואקטואליה של העיתון "אל מונדו". במשך כמעט 10 שנים תלווה מפאלדה את המציאות הפוליטית בארגנטינה ובעולם, ותזכה להצלחה עצומה במדינות דרום אמריקה, אירופה ואסיה. אך למרות התהילה הבינלאומית, ב-25 ביולי 1973 קינו מפרסם את ארבע הרצועות האחרונות של הקומיקס, ומפאלדה וחבריה נפרדים רשמית מהקוראים.

אלא שזה אינו סוף, כי אם התחלה חדשה. במהרה מפאלדה חודרת לא רק אל ליבם של קוראים בודדים אלא של אומות שלמות. היא נעשית לוחמת למען זכויות אדם, פעילה פמיניסטית, גרפיטי אהוב, משפט אירוני מושלם לכל עת, דמות איקונית על חולצות, פרזנטורית של יוניסף וסמל חברתי, הומניסטי וחינוכי. היא תורגמה לעשרות שפות וספרוני מפאלדה נמכרו עד כה ביותר משלושים מיליון עותקים. כיום למפאלדה חיים וביוגרפיה עצמאיים. היא אחת האישיויות המכוננות, האהובות, השנונות, הנוכחות והעל-זמניות באמריקה הלטינית. והיא דמות בדיונית!