חוֹרחֶה מַריוֹ וַרלוֹטָה לֶברֵרוֹ נולד בשנת 1940 במונטווידאו שבאורוגוואי, ונפטר בשנת 2004 באותה עיר עצמה. בנוסף להיותו סופר הוא התעניין בטלפתיה, פרה-פסיכולוגיה והיפנוזה, כתב וצייר רומנים גרפיים, היה מוכר ספרים, מחבר תשבצים, ממציא משחקי היגיון, צלם, הומוריסט, פרסם סיפורים בהמשכים בעיתונים בשמות עט שונים, ולימד בסדנאות כתיבה שהיו לאגדה.

מריו לבררו הוא כיום באמריקה הלטינית סופר פולחן, מקור להשראה, דמות משפיעה על מספר ניכר מהסופרים הלטינו-אמריקאים העכשוויים, הצלע השלישית בקבוצה המכונה "משולש הזהב" של הספרות האורוגוואִית במחצית השנייה של המאה העשרים לצד חואן קרלוס אוֹנֵטי ופֵליסבֶּרטוֹ אֶרנַנדֶס.

הכתיבה של לבררו נמצאת על התפר בין ההומור, אי-הנחת, הפסיכולוגיה, הניקיון הלשוני והריאליזם האינטרוספקטיבי. הוא כתב יותר מ-25 יצירות, בהן: "העיר" (1966), "המקום" (1969), "פריז" (1970), "מרחבים פנויים" (1987), "הנאום הריק" (1991) ו"הרומן המואר" (2002). "סמוך עלי" (1993) שייך לתקופת הביניים בפרוזה של לבררו, והוא יוצא לאור לאחר פרסום "הטרילוגיה הלא רצונית" בסדרת "אלדורדו", בהוצאת "כרמל" ב-2010.