במקום השלישי ברשימת הסופרים הארגנטינאים המתורגמים בעולם, אחרי בורחס וקורטאסר, והראשונה מבין הסופרים החיים, קלאודיה פיניירו (1960), נולדה בבורסאקו שבבואנוס איירס רבתי, בכפר קטן שם כולם מכירים את כולם. אף שמגיל צעיר נמשכה פיניירו לכתיבה, היא למדה סוציולוגיה, אך בשל פעולת הדיקטטורה שסגרה את החוג ב– 1978 , למדה לבסוף חשבונאות. היא עבדה כרואת חשבון כמעט עשר שנים, עד לרגע אחד של הארה שהיא זוכרת היטב: “במטוס לסאו פאולו, בנסיעת עבודה, נתקלתי במודעה בעיתון על תחרות רומנים. לקחתי חופש מעבודתי וכתבתי." היא לא זכתה בתחרות אך הגיעה לגמר, וכתב היד ההוא כנראה יישאר במגירה.

לאחר מכן התמחתה בכתיבת תסריטים, סגנון שלדבריה משפיע עליה עד היום. ההצלחה המסחררת הגיעה עם הרומן “האלמנות של ימי חמישי"(2005), ומאז פיניירו מפרסמת רומן מדי שנתיים: תהליך היצירה מסתיים אצלה בשנה זוגית והרומן רואה אור בשנה אי–זוגית. מקצבי הכתיבה והפרסום הפכו אצלה לאמונה טפלה.

ספריה של קלאודיה פיניירו מתקבלים בהצלחה בקרב הקוראים והמבקרים בשפות אחרות. כתיבתה – היא מגדירה אותה כ"צורך אונטולוגי" – משקפת השפעה מובהקת של מנואל פואיג, אך מבורחס אימצה את האמונה בכך ש"האמת היא הבדיון".

קלאודיה פיניירו פרסמה עד כה 12 ספרים שתורגמו ל– 23 שפות. היא זכתה בפרסים ספרותיים רבים, מקומיים ובינלאומיים. ספריה “האלמנות של ימי חמישי" ו"אלנה יודעת" ראו אור בעברית בסדרת "ליברו" בהוצאת כתר.

“מזל קטן" הוא ספרה החדש, שראה אור ב– 2015 ותורגם לעברית כמעט מיד.