אורות הפנסים האחרונים

העלילה בספר זה פשוטה להפליא: אדם רוצה לכתוב ספר כפי שהוא רוצה לחיות. אם הוא יפענח את סודה של השפה, יוכל, סוף סוף, להתקיים. ההתמודדות עם מלאכת הכתיבה היא, אם כך, מאבק לחיים ולמוות. כמה רחוק צריך אדם ללכת כדי לחרוט בעולם תו ראשון, משלו? החיפוש אחר מילת האמת גורף את הקורא לאחת ההרפתקאות המקוריות שידעה הספרות העכשווית שלנו: הכול מתרחש בעלילות קטנות - וידויים, דיאלוגים למיסגור, מעשיות סוריאליסטיות, הזיות פלסטיות, מחשבות טבולות חשיש ומקטעים אינטימיים שופעי הומור. על אף שמחברו לא זכה לראותו מובא לדפוס, העושר, האינטנסיביות, והסגנון הפיסולי גורמים לטקסט להפיק אנרגיה חיה שעוטפת את קוראיו בחוויה עתירת רסיסים ספרותיים שחודרים עמוק לתודעתנו. האם יעלה בידי המספר להקים לעצמו מקדש של מילים שבו יוכל לשכון? בדרך לשם יהיה עליו להיאבק על צורת ההבעה, למצוא את המילה שאין לה תחליף, ללכוד את הפיתול הלשוני המציל. תוכניתו של אסף ולדן היא בלתי אפשרית מראשיתה. האופן שבו הצליח להגשים אותה הוא הפלא האחוז בדפי הספר הזה