פרנסוס על גלגלים הוא קלאסיקה שנונה משנת 1917 מאת הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי, שמוריו הספרותיים היו בין היתר ויליאם שייקספיר, ארתור קונן דויל, וולט ויטמן ומארק טווין. איך יכול ספר שבסך הכל מתאר הרפתקה קצבית על סוסים בין העיירות ב"קאנטרי" האמריקאי הישן, לשקף אותנו היום? את זאת תגלו בקריאה בפרנסוס על גלגלים, שאותה איננו רוצים לעכב עוד: אנו בטוחים שהיא תגרום לכם הנאה, תעורר חיוך גדול ומצב רוח חיובי ואולי אף תספק כלים להתמודדות עם ההווה. לא במקרה הוא אחד הפריטים האהובים בספרייתו של הביבליופיל המושבע. מה עוד תמצאו בספר הזה מבלי שנספר לכם את עלילתו? הרבה תשוקה לספרים, קלילות ספרותית, תבונה, הומור והתייחסות חסרת תקדים למעמד האשה, לחופש האדם, ולעצמאותו החיונית.

_ _ _


כריסטופר מורלי נולד בפנסילבניה ב-1890. אמו היתה מוזיקאית ומשוררת, אשר הציתה בלבו את האהבה לספרות ולספרים, ואביו היה מתמטיקאי. הוא למד היסטוריה מודרנית באוקספורד, וזכה במלגת רודז היוקרתית. ב-1913 שב לארצות הברית, לניו יורק, שם נישא להלן בות' פיירצ'יילד ולזוג נולדו ארבעה ילדים. מורלי החל לפרסם את כתביו ב-1917, היה סופר פורה עד מאוד וכתב יותר ממאה ספרים, ביניהם רומנים, ספרי מסות וספרי שירה, כשהנודעים שבהם הם "קיטי פויל" (1939) ו"פרנסוס על גלגלים" (1917). מאפיין מעניין של ספריו הוא הדגש על דמויות נשיות. בנוסף, הוא עבד בהוצאת ספרים ולאחר מכן היה עורך כתבי עת ומפיק תיאטרון, כשאחד ממפעליו הספרותיים היה הוצאה לאור של "כל סיפורי שרלוק הולמס".

מורלי היה מייסדה של החבורה הספרותית "הפרחחים מרחוב בייקר", אשר ההשראה הספרותית שלה היתה ארתור קונן דויל, מחבר שרלוק הולמס.
מורלי מת בשנת 1957 ולאחר מותו פרסמו עיתוני ניו יורק מסר אחרון ממנו לחבריו: "קראו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא קורא. חשבו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא חושב. עשו, בכל יום, משהו שאף אחד אחר לא טיפש מספיק בכדי לעשות. לא טוב לנפש להסכים לאורך זמן עם הדעה הרווחת ולקחת חלק באחדות הדעים."