מיכאיל בולגקוב נולד בקייב בשנת 1891 למשפחה דתית. הוא למד רפואה ועסק בכך עד 1919, אך פרש מהמקצוע לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתחילת שנות ה-20 עבר למוסקבה. בתקופה זו החלה הקריירה הספרותית שלו לפרוח; הוא ערך ראיונות וחיבר פיליטונים שפורסמו בעיתונות תחת שלל פסבדונימים. סגנונו הספרותי התגבש בהדרגה והתאפיין בנימה סאטירית ובגוונים סוריאליסטיים, לצד אלמנטים פנטסטיים ועתידניים. 

במוסקבה עבד כדרמטורג, סופר ועיתונאי. ב-1925 ראו אור יצירותיו המשמעותיות הראשונות – הנובלה לב כלב והרומן הגווארדיה הלבנה. אף שזכו להצלחה גדולה, הן קוטלגו כחתרניות על ידי השלטון והפצתן נאסרה. מנוע מלפרסם ספרים, בשנת 1930 כתב בולגקוב מכתב למשטר הסובייטי ובו ביקש לגלות ממדינתו, או לחלופין לקבל משרה כלשהי בתיאטרון. כך השיג משרה כמנהל אמנותי של תיאטרון במוסקבה, ואת שאר פרנסתו השלים בכתיבה מזדמנת של מחזות עבור תיאטראות שונים. לעתים לא קרובות עלו יצירותיו על הבמה. 

גם בגזרת האהבה חווה בולגקוב לא מעט תהפוכות: נישואיו הראשונים והשניים עלו על שרטון, ורק עם אשתו השלישית, ילנה שילובקייה, ידע שלווה. עם השנים בריאותו הידרדרה והוא סבל ממחלת כליות. ביודעו כי ימיו ספורים, השקיע את כל כולו ביצירת המופת שלו, האמן ומרגריטה, שפורסמה לראשונה בשנת 1966, עשרים ושש שנה לאחר מותו.