רדיו בנימין (מהד' רביעית)
ולטר בנימין
תרגום: הראל קין
ת. הוצאה: אפריל 2016 מס' עמודים: 96 דאנאקוד: 1298-6

להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין.

רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משניות ואירועים שוליים.

"רדיו בנימין" מכיל  שישה קטעים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער". השפה קולחת, מותאמת לרדיו. הדמויות אזוטריות אך בלתי נשכחות. ולטר בנימין מציג בהם, כמספר סיפורים מוכשר, את דרך מחשבתו הייחודית.

היכונו אפוא לסיפורים מסקרנים על אסונות, פושעים ומכשפות, זייפנים, יהודים, נוכלים ובתי כלא אפלים. ובעיקר, סיפורים על בני אדם. "בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהיתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן."

"תחת מבטו ומילותיו, הכל הופך להיות רדיואקטיבי." תיאודור אדורנו

"בנימין הקריב את עצמו למען יעדים מהפכניים… יצירתו וחייו הינם אתגר לכולנו.“ טרי איגלטון

ולטר בנימין (1940-1892), מחשובי ההוגים של המאה העשרים, נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה.

עם עליית הנאצים לשלטון עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע משם לאמריקה. הוא ובני קבוצתו הצליחו לעבור לספרד, אך כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. ממכתביה של חנה ארנדט עולה כי במהלך השהות המשותפת בפריז והנסיונות להשיג אשרה אמריקאית, העלה בנימין את אפשרות ההתאבדות לא פעם: "מצבו של בנג'י [בנימין] מדאיג אותי מאוד. (…) כעת אני משוכנעת יותר מאי-פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. הכול מפורש יותר והססני פחות. תכופות נראה לי שרק עכשיו הוא מגיע לעסוק בדברים החשובים לו באמת. יהיה מחריד אם משהו יעכב בעדו עכשיו." כתבה ארנדט במאי 1939 לגרשום שלום.

דרכי מחשבתו היו פורצות דרכים, ולהגותו נודעת השפעה גדולה גם כיום. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "בודלייר", "משימתו של המתרגם", "תזות על מושג ההיסטוריה", "פרויקט הפסאז'ים".

אזורי ביניים, ותווך עמדו במרכז הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז' הם מונחים מרכזיים במחשבתו – ובכך השפיע רבות על אופני המחשבה של המאה העשרים: מתרכז באופני תנועת הדברים והמחשבה, מחפש מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות.

על המתרגם/ת

הראל קין, יליד 1979, תושב ירושלים, בעל רקע במתמטיקה. מתרגם מגרמנית בזמנו הפנוי. בוגר סדנאות תרגום עברית-גרמנית של הקולוקוויום הספרותי בברלין. תרגם מגרמנית מכתביהם של פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום, ולטר בנימין, רוזה לוקסמבורג ושטפן צוויג.

בחרו פורמט קריאה
printed
גרסא מודפסת 50.00 38.00
digital
גרסת דיגיטל 25.00
kindle
גרסת קינדל 25.00
הוספה לסל קניות
רדיו בנימין (מהד' רביעית)
ולטר בנימין
תרגום: הראל קין
כריכת הספר רדיו בנימין
printed
גרסא מודפסת 50.00 38.00
digital
גרסת דיגיטל 25.00
kindle
גרסת קינדל 25.00
הוסף לסל קניות
על הספר

להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין.

רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משניות ואירועים שוליים.

"רדיו בנימין" מכיל  שישה קטעים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער". השפה קולחת, מותאמת לרדיו. הדמויות אזוטריות אך בלתי נשכחות. ולטר בנימין מציג בהם, כמספר סיפורים מוכשר, את דרך מחשבתו הייחודית.

היכונו אפוא לסיפורים מסקרנים על אסונות, פושעים ומכשפות, זייפנים, יהודים, נוכלים ובתי כלא אפלים. ובעיקר, סיפורים על בני אדם. "בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהיתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן."

"תחת מבטו ומילותיו, הכל הופך להיות רדיואקטיבי." תיאודור אדורנו

"בנימין הקריב את עצמו למען יעדים מהפכניים… יצירתו וחייו הינם אתגר לכולנו.“ טרי איגלטון

על הסופר/ת

ולטר בנימין (1940-1892), מחשובי ההוגים של המאה העשרים, נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה.

עם עליית הנאצים לשלטון עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע משם לאמריקה. הוא ובני קבוצתו הצליחו לעבור לספרד, אך כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. ממכתביה של חנה ארנדט עולה כי במהלך השהות המשותפת בפריז והנסיונות להשיג אשרה אמריקאית, העלה בנימין את אפשרות ההתאבדות לא פעם: "מצבו של בנג'י [בנימין] מדאיג אותי מאוד. (…) כעת אני משוכנעת יותר מאי-פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. הכול מפורש יותר והססני פחות. תכופות נראה לי שרק עכשיו הוא מגיע לעסוק בדברים החשובים לו באמת. יהיה מחריד אם משהו יעכב בעדו עכשיו." כתבה ארנדט במאי 1939 לגרשום שלום.

דרכי מחשבתו היו פורצות דרכים, ולהגותו נודעת השפעה גדולה גם כיום. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "בודלייר", "משימתו של המתרגם", "תזות על מושג ההיסטוריה", "פרויקט הפסאז'ים".

אזורי ביניים, ותווך עמדו במרכז הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז' הם מונחים מרכזיים במחשבתו – ובכך השפיע רבות על אופני המחשבה של המאה העשרים: מתרכז באופני תנועת הדברים והמחשבה, מחפש מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות.

על המתרגם/ת

הראל קין, יליד 1979, תושב ירושלים, בעל רקע במתמטיקה. מתרגם מגרמנית בזמנו הפנוי. בוגר סדנאות תרגום עברית-גרמנית של הקולוקוויום הספרותי בברלין. תרגם מגרמנית מכתביהם של פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום, ולטר בנימין, רוזה לוקסמבורג ושטפן צוויג.