לאהוב, לשוטט, להפליג
וולף, מופסאן, בנימין, סטיבנסון, תורו, קדוגן
תרגום: אנמרי בארטפלד, הראל קין, יהונתן דיין, יותם בנשלום, רעות בן יעקב
ת. הוצאה: אוקטובר 30 2017 מס' עמודים: 122 דאנאקוד: 1298-33

פיסה רטורית, מנה מדודה של עולם, נאום המדוקלם באוזני מאזין מדומיין – יש קסם בטקסטים התחומים במסגרת של כמה אלפי מילים בלבד, והמחברים מביעים בהם את דעותיהם בנושא כלשהו. עשרות שנים טרם הופעתם של הרצאות ״טד״ וסרטים דוקומנטריים בגוף ראשון, עסקו אינספור סופרים, וביניהם סופרי מופת, באמנות כתיבת המסה הקצרה.

כזוהי אסופה זו. היא מאגדת שבע יצירות המבקשות לתקשר ביניהן בצורה בלתי אמצעית: רוברט לואיס סטיבנסון מפענח את יסוד האהבה ואת מכשולי הנישואים. ולטר בנימין כותב סקיצות על המשוטט ועל הבטלה, וגארנט קדוגן מתרגם אותן להליכה בצל הגזענות. וירג׳יניה וולף מחפשת עיפרון ברחבי לונדון. הנרי דייוויד ת'ורו מוצא את חירותו בחיק הטבע, בעוד שלגִי דה מופסאן נמאס מפריז הקפיטליסטית והוא מפליג לוונציה תוך האזנה למוזיקה רחוקה של עיר והתבוננות משכרת בכוכבי הלילה.

 

"לאהוב, לשוטט, להפליג" הוא מעין מסלול מחשבתי לא יציב שעשוי להוביל אותנו לנקודה מסוימת, אך לא מוגדרת: לנסיעה קליידוסקופית וצנועה בנבכי חשיבתם של סופרים אהובים, ובטקסטים רעננים ומעוררי מחשבה. עצם הטעימה מהם, והמעבר מאחד לאחר, מייצרים מעין סיפור בתנועה שכיף לקרוא, שאותו קשה לשחזר.

"שום אדם שקול לא ייגש אל הנישואים בלי חשש גדול. אני, הוא יחשוב, שניהלתי את חיי עד כה ברשלנות כה רבה, עומד כעת לשאת באחריות לחייה של ברייה נוספת. מעתה והלאה יהיו שניים שיישאו בכישלונותי…" רוברט לואיס סטיבנסון, נישואים

"שיכרון חושים אוחז במי שצועד ארוכות ברחובות ללא מטרה. כוחה של ההליכה מתגבר עם כל צעד; הולכים ופוחתים פיתוייהן של החנויות, מסעדות הביסטרו, הנשים המחייכות…" ולטר בנימין, לשוטט

"ייתכן ששום אדם לא חש מימיו תשוקה לעפרון עופרת. אבל יש נסיבות שבהן מתעורר חשק עז לאחוז אחד כזה; רגעים שבהם אנו נחושות להשיג דבר מה, תירוץ טוב לחצות את לונדון בהליכה בין שעת התה לארוחת הערב." וירג'יניה וולף, רדיפת רחובות: הרפתקה לונדונית

"חוויה קריאה מגרה ומעוררת מחשבה המכניסה עומק לפעולות והתחבטויות היומיום" אור פיטוסי, סטודנט להיסטוריה

וירג'יניה וולף נולדה בלונדון ב-1882 וגדלה בסביבת סופרים, אמנים ואינטלקטואלים. כבר בגיל תשע ייסדה עיתון משפחתי וכתבה תיאורים משעשעים על חדשות המשפחה. לאחר מות הוריה עברו וירג'יניה ואחיה לבית אחותם האמנית וָנֵסָה בֶּל בבּלוּמסבּרי, ועד מהרה היה ביתם למקום מפגש של צעירים רדיקלים, אמנים, סופרים והוגים. ל"קבוצת בלומסברי", כפי שנקראו לימים, נודעה השפעה גדולה על חיי הרוח בבריטניה. ספריה של וולף "מרת דאלוויי" (1925), "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1932) ביססו את מעמדה כסופרת מודרנית פורצת דרך באסכולת זרם התודעה. היא ובעלה לאונרד וולף יסדו את הוצאת "הוגרט", שפרסמה לצד ספריה של וולף את יצירותיהם של קתרין מנספילד, ט"ס אליוט, זיגמונט פרויד ועוד רבים. נוסף על כך כתבה וולף כ-500 מסות ומאמרים בנושאים מרכזיים של המאה העשרים. ספרה "חדר משלך" (1929) הוא מהטקסטים הפמיניסטיים החשובים והמשפיעים ביותר עד היום.

 

גי דה מופסאן (1850) נולד בנורמנדי למשפחה ליברלית שהתפרקה כשהיה רק בן אחת-עשרה. לאחר לימודיו, בפרוץ מלחמת צרפת פרוסיה, התגייס מופסאן לצבא. כמבוגר הוא נקרע בין שאיפות הוריו: אביו דחף אותו לקריירה במשפטים, ואילו אמו הציגה אותו ב-1867 לגוסטב פלובר, שהכיר לו את סופרי התקופה, עודד אותו לכתוב והיה חונכו הספרותי. ב-1880 פרסם מופסאן את סיפורו "כדור שומן" שזכה להצלחה מידית. אחר כך חיבר בעשר שנים כ-300 סיפורים קצרים, שישה רומנים, שלושה רומני מסע וקובץ שירה קטן אחד. הוא נחשב ל"גאון הסיפור הקצר" ויצירותיו העמידו אותו בשורה הראשונה של סופרי המאה התשע-עשרה. מופסאן הרבה לצאת למסעות מחוץ לצרפת ואף נודע בהתנגדותו למגדל אייפל בפריז. בגיל ארבעים ושלוש נפטר, לאחר מאבקים בריאותיים ונפשיים ממושכים.

 

ולטר בנימין (1940-1892), מחשובי ההוגים במאה העשרים, נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה. עם עליית הנאצים לשלטון עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע משם לאמריקה. הוא ובני קבוצתו הצליחו לעבור לספרד, אך כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. סגנון מחשבתו של בנימין היה פורץ דרך, ולהגותו נודעת השפעה גדולה גם כיום. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "בודלייר", "משימתו של המתרגם", "תזות על מושג ההיסטוריה", "פרויקט הפסאז'ים". אזורי ביניים ותווך עמדו במרכז הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז' הם מונחים מרכזיים בה – ובכך השפיע רבות על צורת המחשבה של המאה העשרים: הוא התרכז באופני תנועת הדברים והמחשבה, חיפש מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות.

 

רוברט לואיס סטיבנסון נולד באדינבורו שבסקוטלנד בשנת 1850, ומת בסמואה המערבית בשנת 1894. באי הנידח שעל שפת האוקיינוס השקט נכתב על מצבתו של הסופר הסקוטי כינויו בפי ילידי סמואה: "מספר הסיפורים". ואכן, סטיבנסון התפרסם בכתיבת סיפורי הרפתקאות, מסתורין ופנטסיה כגון "אי המטמון" (1883), "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" (1886), ועוד עשרות. נוסף על כך חיבר מסות וספרי מסע, היה כותב מכתבים מחונן, כתב שירה ואף היה מוזיקאי. הוא נע, הפליג וטייל ברחבי העולם כנוסע, מתעד והרפתקן מתמיד. מורשתו הספרותית חיונית להתפתחות הספרות המודרנית.

 

הנרי דייוויד ת'וֹרוֹ נולד בקוֹנקוֹרד שבמסצ'וסטס בשנת 1817. הוא למד באוניברסיטת הרווארד, ובסיום לימודיו שב לקונקורד והכיר את ראלף וַלדוֹ אֵמֶרסוֹן שהתיישב שם באותה תקופה. אמרסון היה לת'ורו מדריך, אב וחבר. הוא הכיר לו סופרים והוגים חברי תנועת הניו-טרנסצנדנטליזם האנגלי, שנודעה בדיעבד כאחת התנועות הספרותיות החשובות באמריקה במאה התשע-עשרה. ת'ורו דגל בחיים פשוטם בטבע וחי שנים אחדות לבדו על שפת אגם בבית שבנה במו ידיו. תקופה זו מתוארת בספרו "וולדן" (1854). הנושאים המרכזיים של התעניינותו וכתיבתו היו הטבע והסביבה, מסעות, והצדק והמוסר. הוא התנגד נחרצות לעבדות בארצות-הברית, סירב לשלם מסים, נאסר בכלא, והיה פעיל מרכזי בהברחת עבדים נמלטים מהדרום. ב-1849 כתב את "אי-ציות אזרחי", חיבור שהשפעתו על תנועות מחאה והתנגדות ברחבי העולם ניכרת עד היום. ת'ורו מת בקונקורד ב-1862 בשל מחלת השחפת.

 

גארנט קדוגן נולד בקינגסטון בירת ג'מייקה ב-1970. בגיל עשר, כשנמלט מאביו החורג והאלים, גילה את תשוקתו להליכה ברחובות. בשנת 1996 עבר לניו אורלינס לשם לימודים בקולג'. בארצות-הברית גילה קדוגן שצבע עורו חריג ושהוא נתפס כגורם מאיים ברחוב. הוא נאלץ ללמוד את הגזענות האמריקאית ולפתח מנגנוני הגנה מפני היחס המפלה לשחורים. למרות זאת לא ויתר על השוטטות, והמשיך להתהלך ברחובות ולבחון אותם. כיום קדוגן הוא סופר ועורך המתגורר בשַרלוֹטסוויל שבווירג'יניה. פעם נשאל היכן הוא אוהב לכתוב, ותשובתו המפתיעה היתה: "על הדלפק במטבח." לטענתו, אין תחליף לנוחות המטבח ולעתים קרובות הוא רץ מהמחבת למקלדת.

 

על המתרגם/ת

אנמרי בארטפלד מתגוררת בירושלים, למדה בבצלאל ובאוניברסיטה העברית. משמרת של חפצים ארכיאולוגיים במוזיאון ישראל, מתרגמת ומאיירת.

על המתרגם/ת

הראל קין, יליד 1979, תושב ירושלים, בעל רקע במתמטיקה. מתרגם מגרמנית בזמנו הפנוי. בוגר סדנאות תרגום עברית-גרמנית של הקולוקוויום הספרותי בברלין. תרגם מגרמנית מכתביהם של פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום, ולטר בנימין, רוזה לוקסמבורג ושטפן צוויג.

על המתרגם/ת

יהונתן דיין. מורה, חוקר ספרות, עורך ומתרגם. מתרגומיו: פרנסוס על גלגלים (זיקית, 2012); האדון שנפל לים (זיקית, 2013); חנות הספרים הרדופה (זיקית, 2013); אגדת סליפי הולו (אבן חושן, 2014); מארדי והמסע לשם (אינדיבוק, 2014).

על המתרגם/ת

יותם בנשלום, יליד ירושלים, 1977. מתרגם דרמה, שירה ופרוזה מאנגלית ומערבית לעברית. בעל תואר ד"ר בתורת התרגום ותואר מוסמך באמנות התאטרון,ומתעניין בפואטיקה של התרגום ובזיקותיה למשחק התאטרוני. תרגם, בין השאר, מיצירותיהם של שייקספיר, פרידריך שילר, ג'יימס ג'ויס, תופיק אלחכים, ניזאר קבאני, הווארד ג'ייקובסון, מוחסין חאמיד ושרה קיין. כמו כן, עורך לשון.

על המתרגם/ת

רעות בן יעקב, דוקטורנטית לספרות עברית באוניברסיטה העברית, עורכת מדור אמנות ותרבות במגזין "מרפסת", מתרגמת שירים וסיפורים. בשנים 2008-2013 היתה מנהלת ההפקה של הוצאת כתר ספרים והוצאת מטר. עורכת, מתרגמת ומפיקה בהוצאת תשע נשמות. מתגוררת בתל אביב.

בחרו פורמט קריאה
kindle
גרסת קינדל 30.00
digital
גרסת דיגיטל 30.00
printed
גרסא מודפסת 89.00 54.00
הוספה לסל קניות
לאהוב, לשוטט, להפליג
וולף, מופסאן, בנימין, סטיבנסון, תורו, קדוגן
תרגום: אנמרי בארטפלד, הראל קין, יהונתן דיין, יותם בנשלום, רעות בן יעקב
kindle
גרסת קינדל 30.00
digital
גרסת דיגיטל 30.00
printed
גרסא מודפסת 89.00 54.00
הוסף לסל קניות
ספר אודיו
לא קיימת גרסת אודיו
על הספר

פיסה רטורית, מנה מדודה של עולם, נאום המדוקלם באוזני מאזין מדומיין – יש קסם בטקסטים התחומים במסגרת של כמה אלפי מילים בלבד, והמחברים מביעים בהם את דעותיהם בנושא כלשהו. עשרות שנים טרם הופעתם של הרצאות ״טד״ וסרטים דוקומנטריים בגוף ראשון, עסקו אינספור סופרים, וביניהם סופרי מופת, באמנות כתיבת המסה הקצרה.

כזוהי אסופה זו. היא מאגדת שבע יצירות המבקשות לתקשר ביניהן בצורה בלתי אמצעית: רוברט לואיס סטיבנסון מפענח את יסוד האהבה ואת מכשולי הנישואים. ולטר בנימין כותב סקיצות על המשוטט ועל הבטלה, וגארנט קדוגן מתרגם אותן להליכה בצל הגזענות. וירג׳יניה וולף מחפשת עיפרון ברחבי לונדון. הנרי דייוויד ת'ורו מוצא את חירותו בחיק הטבע, בעוד שלגִי דה מופסאן נמאס מפריז הקפיטליסטית והוא מפליג לוונציה תוך האזנה למוזיקה רחוקה של עיר והתבוננות משכרת בכוכבי הלילה.

 

"לאהוב, לשוטט, להפליג" הוא מעין מסלול מחשבתי לא יציב שעשוי להוביל אותנו לנקודה מסוימת, אך לא מוגדרת: לנסיעה קליידוסקופית וצנועה בנבכי חשיבתם של סופרים אהובים, ובטקסטים רעננים ומעוררי מחשבה. עצם הטעימה מהם, והמעבר מאחד לאחר, מייצרים מעין סיפור בתנועה שכיף לקרוא, שאותו קשה לשחזר.

"שום אדם שקול לא ייגש אל הנישואים בלי חשש גדול. אני, הוא יחשוב, שניהלתי את חיי עד כה ברשלנות כה רבה, עומד כעת לשאת באחריות לחייה של ברייה נוספת. מעתה והלאה יהיו שניים שיישאו בכישלונותי…" רוברט לואיס סטיבנסון, נישואים

"שיכרון חושים אוחז במי שצועד ארוכות ברחובות ללא מטרה. כוחה של ההליכה מתגבר עם כל צעד; הולכים ופוחתים פיתוייהן של החנויות, מסעדות הביסטרו, הנשים המחייכות…" ולטר בנימין, לשוטט

"ייתכן ששום אדם לא חש מימיו תשוקה לעפרון עופרת. אבל יש נסיבות שבהן מתעורר חשק עז לאחוז אחד כזה; רגעים שבהם אנו נחושות להשיג דבר מה, תירוץ טוב לחצות את לונדון בהליכה בין שעת התה לארוחת הערב." וירג'יניה וולף, רדיפת רחובות: הרפתקה לונדונית

"חוויה קריאה מגרה ומעוררת מחשבה המכניסה עומק לפעולות והתחבטויות היומיום" אור פיטוסי, סטודנט להיסטוריה

על הסופר/ת

וירג'יניה וולף נולדה בלונדון ב-1882 וגדלה בסביבת סופרים, אמנים ואינטלקטואלים. כבר בגיל תשע ייסדה עיתון משפחתי וכתבה תיאורים משעשעים על חדשות המשפחה. לאחר מות הוריה עברו וירג'יניה ואחיה לבית אחותם האמנית וָנֵסָה בֶּל בבּלוּמסבּרי, ועד מהרה היה ביתם למקום מפגש של צעירים רדיקלים, אמנים, סופרים והוגים. ל"קבוצת בלומסברי", כפי שנקראו לימים, נודעה השפעה גדולה על חיי הרוח בבריטניה. ספריה של וולף "מרת דאלוויי" (1925), "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1932) ביססו את מעמדה כסופרת מודרנית פורצת דרך באסכולת זרם התודעה. היא ובעלה לאונרד וולף יסדו את הוצאת "הוגרט", שפרסמה לצד ספריה של וולף את יצירותיהם של קתרין מנספילד, ט"ס אליוט, זיגמונט פרויד ועוד רבים. נוסף על כך כתבה וולף כ-500 מסות ומאמרים בנושאים מרכזיים של המאה העשרים. ספרה "חדר משלך" (1929) הוא מהטקסטים הפמיניסטיים החשובים והמשפיעים ביותר עד היום.

 

גי דה מופסאן (1850) נולד בנורמנדי למשפחה ליברלית שהתפרקה כשהיה רק בן אחת-עשרה. לאחר לימודיו, בפרוץ מלחמת צרפת פרוסיה, התגייס מופסאן לצבא. כמבוגר הוא נקרע בין שאיפות הוריו: אביו דחף אותו לקריירה במשפטים, ואילו אמו הציגה אותו ב-1867 לגוסטב פלובר, שהכיר לו את סופרי התקופה, עודד אותו לכתוב והיה חונכו הספרותי. ב-1880 פרסם מופסאן את סיפורו "כדור שומן" שזכה להצלחה מידית. אחר כך חיבר בעשר שנים כ-300 סיפורים קצרים, שישה רומנים, שלושה רומני מסע וקובץ שירה קטן אחד. הוא נחשב ל"גאון הסיפור הקצר" ויצירותיו העמידו אותו בשורה הראשונה של סופרי המאה התשע-עשרה. מופסאן הרבה לצאת למסעות מחוץ לצרפת ואף נודע בהתנגדותו למגדל אייפל בפריז. בגיל ארבעים ושלוש נפטר, לאחר מאבקים בריאותיים ונפשיים ממושכים.

 

ולטר בנימין (1940-1892), מחשובי ההוגים במאה העשרים, נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה. עם עליית הנאצים לשלטון עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע משם לאמריקה. הוא ובני קבוצתו הצליחו לעבור לספרד, אך כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. סגנון מחשבתו של בנימין היה פורץ דרך, ולהגותו נודעת השפעה גדולה גם כיום. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "בודלייר", "משימתו של המתרגם", "תזות על מושג ההיסטוריה", "פרויקט הפסאז'ים". אזורי ביניים ותווך עמדו במרכז הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז' הם מונחים מרכזיים בה – ובכך השפיע רבות על צורת המחשבה של המאה העשרים: הוא התרכז באופני תנועת הדברים והמחשבה, חיפש מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות.

 

רוברט לואיס סטיבנסון נולד באדינבורו שבסקוטלנד בשנת 1850, ומת בסמואה המערבית בשנת 1894. באי הנידח שעל שפת האוקיינוס השקט נכתב על מצבתו של הסופר הסקוטי כינויו בפי ילידי סמואה: "מספר הסיפורים". ואכן, סטיבנסון התפרסם בכתיבת סיפורי הרפתקאות, מסתורין ופנטסיה כגון "אי המטמון" (1883), "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" (1886), ועוד עשרות. נוסף על כך חיבר מסות וספרי מסע, היה כותב מכתבים מחונן, כתב שירה ואף היה מוזיקאי. הוא נע, הפליג וטייל ברחבי העולם כנוסע, מתעד והרפתקן מתמיד. מורשתו הספרותית חיונית להתפתחות הספרות המודרנית.

 

הנרי דייוויד ת'וֹרוֹ נולד בקוֹנקוֹרד שבמסצ'וסטס בשנת 1817. הוא למד באוניברסיטת הרווארד, ובסיום לימודיו שב לקונקורד והכיר את ראלף וַלדוֹ אֵמֶרסוֹן שהתיישב שם באותה תקופה. אמרסון היה לת'ורו מדריך, אב וחבר. הוא הכיר לו סופרים והוגים חברי תנועת הניו-טרנסצנדנטליזם האנגלי, שנודעה בדיעבד כאחת התנועות הספרותיות החשובות באמריקה במאה התשע-עשרה. ת'ורו דגל בחיים פשוטם בטבע וחי שנים אחדות לבדו על שפת אגם בבית שבנה במו ידיו. תקופה זו מתוארת בספרו "וולדן" (1854). הנושאים המרכזיים של התעניינותו וכתיבתו היו הטבע והסביבה, מסעות, והצדק והמוסר. הוא התנגד נחרצות לעבדות בארצות-הברית, סירב לשלם מסים, נאסר בכלא, והיה פעיל מרכזי בהברחת עבדים נמלטים מהדרום. ב-1849 כתב את "אי-ציות אזרחי", חיבור שהשפעתו על תנועות מחאה והתנגדות ברחבי העולם ניכרת עד היום. ת'ורו מת בקונקורד ב-1862 בשל מחלת השחפת.

 

גארנט קדוגן נולד בקינגסטון בירת ג'מייקה ב-1970. בגיל עשר, כשנמלט מאביו החורג והאלים, גילה את תשוקתו להליכה ברחובות. בשנת 1996 עבר לניו אורלינס לשם לימודים בקולג'. בארצות-הברית גילה קדוגן שצבע עורו חריג ושהוא נתפס כגורם מאיים ברחוב. הוא נאלץ ללמוד את הגזענות האמריקאית ולפתח מנגנוני הגנה מפני היחס המפלה לשחורים. למרות זאת לא ויתר על השוטטות, והמשיך להתהלך ברחובות ולבחון אותם. כיום קדוגן הוא סופר ועורך המתגורר בשַרלוֹטסוויל שבווירג'יניה. פעם נשאל היכן הוא אוהב לכתוב, ותשובתו המפתיעה היתה: "על הדלפק במטבח." לטענתו, אין תחליף לנוחות המטבח ולעתים קרובות הוא רץ מהמחבת למקלדת.

 

על המתרגם/ת

אנמרי בארטפלד מתגוררת בירושלים, למדה בבצלאל ובאוניברסיטה העברית. משמרת של חפצים ארכיאולוגיים במוזיאון ישראל, מתרגמת ומאיירת.

על המתרגם/ת

הראל קין, יליד 1979, תושב ירושלים, בעל רקע במתמטיקה. מתרגם מגרמנית בזמנו הפנוי. בוגר סדנאות תרגום עברית-גרמנית של הקולוקוויום הספרותי בברלין. תרגם מגרמנית מכתביהם של פרנץ רוזנצווייג, גרשם שלום, ולטר בנימין, רוזה לוקסמבורג ושטפן צוויג.

על המתרגם/ת

יהונתן דיין. מורה, חוקר ספרות, עורך ומתרגם. מתרגומיו: פרנסוס על גלגלים (זיקית, 2012); האדון שנפל לים (זיקית, 2013); חנות הספרים הרדופה (זיקית, 2013); אגדת סליפי הולו (אבן חושן, 2014); מארדי והמסע לשם (אינדיבוק, 2014).

על המתרגם/ת

יותם בנשלום, יליד ירושלים, 1977. מתרגם דרמה, שירה ופרוזה מאנגלית ומערבית לעברית. בעל תואר ד"ר בתורת התרגום ותואר מוסמך באמנות התאטרון,ומתעניין בפואטיקה של התרגום ובזיקותיה למשחק התאטרוני. תרגם, בין השאר, מיצירותיהם של שייקספיר, פרידריך שילר, ג'יימס ג'ויס, תופיק אלחכים, ניזאר קבאני, הווארד ג'ייקובסון, מוחסין חאמיד ושרה קיין. כמו כן, עורך לשון.

על המתרגם/ת

רעות בן יעקב, דוקטורנטית לספרות עברית באוניברסיטה העברית, עורכת מדור אמנות ותרבות במגזין "מרפסת", מתרגמת שירים וסיפורים. בשנים 2008-2013 היתה מנהלת ההפקה של הוצאת כתר ספרים והוצאת מטר. עורכת, מתרגמת ומפיקה בהוצאת תשע נשמות. מתגוררת בתל אביב.

ביקורות וכתבות