ביבליומאניה
פלובר, אוזאן, מנגל
תרגום: אנמרי בארטפלד, מיכל שליו
ת. הוצאה: ינואר 14 2018 מס' עמודים: 96 דאנאקוד: 1298-34

ביבליומאניה: אסופה המורכבת משלוש יצירות שלוקחות אותנו לעולם העשוי כולו ספרים, אספנים, ביבליופילים, אמנים, עורכים, דפסים וציידי ספרים. ספרים בהכחדה; נבואות ספרותיות; ספרים מסוכנים, אובססיות ספרותיות שבשמן מתבצעים פשעים.

ובכן, מה מרתק אותנו ומה ריתק כל כך את אבותינו בספר: חפץ קומפקטי, גנרי, בעל גוף כמעט אחיד ופנים משתנות. צנוע משהו, לא מקורי, עמידותו בינונית, השימוש בו כרוך בהשקעה, פרשנות וזמן. אבל הספר חי בימינו ובינינו כדינוזאור עקשני המסרב להיעלם, מעבר לשינויים אקלימיים, מלחמות ומהפכות, אופנות ושלטונות. במובן הזה הספר הוא נס.

סיפור נדיר של גוסטב פלובר שנכתב בהיותו בן שש-עשרה, נובלה מופתית של אוקטב אוזאן ורשימות המחכימות בפשטותן של אלברטו מנגל מזמינים אותנו לחגוג את את הנס הזה, הספר, באמצעות טקסטים בלתי נשכחים, שתפקידם האולטימטיבי הוא לגרות את יקירתנו, הקריאה.

גוסטב פלובר נולד ב-1821. אביו היה רופא. הוא היה אמן הסגנון, תובעני ורודף שלמות, ונהג להקריא לעצמו בקול את יצירותיו עד לקבלת התוצאה המבוקשת.

תשוקתו המוקדמת לספרות ניכרת בתרומתו למגזין הספרותי "קוליברי" שערך בצעירותו. עבודתו הספרותית החלה בכתיבת הסיפור "ביבליומאניה" (1837) בגיל שש-עשרה, והאוטוביוגרפיה "זיכרונותיו של מטורף" (1838). מקץ שנתיים של לימודי משפטים בפריז סבל פלובר ממה שנראה כהתקף אפילפסיה וחזר לבית הוריו ברואן. הוא התגורר שם עם אמו עד יום מותו. בין 1845 ו-1851 נסע פלובר ברחבי אירופה. בשובו החל לכתוב את "מאדאם בובארי", מלאכה שנמשכה חמש שנים. הרומן, שפורסם ב-1856, העלה את חמת הצנזורה, ופלובר זומן להופיע בבית-המשפט בעוון חוסר מוסריות. לבסוף זוכה.

בשנותיו האחרונות עבד פלובר על יצירת המופת הגדולה שלו ״בובאר ופקושה״. הוא נכנע להתקף קטלני ומת ב-1880, ויצירתו האחרונה והלא גמורה ראתה אור שנה לאחר מכן.

 

אוקטב אוזאן נולד בצרפת ב-1851. הוא היה ביבליופיל, מוציא לאור ועיתונאי חשוב בתקופתו. לאחרלימודים קלאסיים במכללת אוקזר התיישב בפריז והתמסר לכתיבה. תחילה הוציא לאור יצירות נדירות, עם הערות ביבליוגרפיות, מאת סופרים רבים. בשנת 1889 יסד עם 160 מחברים חברת הוצאה לאור של סופרים  צרפתים, ״אגודת הביבליופילים העכשווים", שנהפכה לימים ל״ביבליופילים עצמאים״. בנוסף פרסם יצירות פרי עטו: רומנים, פנטזיה ומחקרים ביבליוגרפיים, שבלטו בהם יצירותיו על אופנת נשים. אוזאן פרסם מהדורות מפוארות בהדפסות קטנות בשיתוף אמנים, ובמובנים רבים המציא את הדבר שאנו מכירים כיום כ״מו״לות עצמאית״ או ״הוצאת בוטיק״.

אוזאן נהג לנוע בין צרפת, לונדון ובריסל; בשנת 1893 פתח בנסיעה סביב העולם. הוא הסתובב בחוגי אר נובו ויוצרים סימבוליסטים שלצדם עבד. אפשר להשוות את רבגוניותו הסקרנית והאינטלקטואלית של אוזאן לזו של בן דורו רמי דה גורמון – יוצר חיוני אך נשכח, בדיוק כמוהו.

אוזאן כתב אוסף סיפורים על ביבליופילים המכיל את יצירתו הנבואית והמפורסמת "קץ הספרים". בשנותיו האחרונות כתב בעיתונים וכתבי-עת מפורסמים. הוא חי בדירתו בסנט קלאוד תוך כדי כתיבה, ומוקף תמיד באהוביו הספרים, עד למותו בשנת 1931.

 

אלברטו מנגל נולד בבואנוס איירס ב-1948, גדל בישראל, נושא אזרחות קנדית – מדינה שחי בה שנים רבות – שהה תקופות ארוכות באיטליה, אנגליה, טהיטי, ארצות-הברית, התגורר כעשור בבית כמרים עתיק בקרבת פואטייה בצרפת, ששם בנה את ספרייתו המפורסמת המכילה 30 אלף ספרים. כיום משמש בתפקיד מנהל הספרייה הלאומית בבואנוס איירס ונודד ברחבי העולם כמרצה ומנהל פרויקטים ספרותיים. הוא  זכה בפרסים רבים על יצירותיו והן תורגמו ליותר משלושים שפות. בצעירותו שימש מנגל בין היתר כקריין שכיר לחורחה לואיס בורחס, ועל תקופה זו חיבר את הספר  "עם בורחס" שראה אור ב-2004.

אלברטו מנגל הוא אינטלקטואל נדיר המאוהב בשפה הכתובה, וחוקר את פעולת הקריאה ואת תולדות הספרייה. הוא עורך סדרות, פוליגלוט, שופט בתחרויות יוקרתיות, ואחד המסאים העכשוויים הפוריים והמרתקים. עד כה כתב כחמישים ספרי מסות ונובלות. סוד המסות של מנגל טמון בחריפותן ובתרבותו החובקת עולם וחוצת זמנים, ברמת הפירוט והקוריוזיות שבהם, ובאיזון המיוחד בין ידע עצום ויכולת לרקום טקסטים מקיפים בפשטות מרבית.

על המתרגם/ת

אנמרי בארטפלד מתגוררת בירושלים, למדה בבצלאל ובאוניברסיטה העברית. משמרת של חפצים ארכיאולוגיים במוזיאון ישראל, מתרגמת ומאיירת.

על המתרגם/ת

מיכל שליו היא מתרגמת מספרדית, אנגלית, פורטוגזית וצרפתית. בוגרת התכנית לתרגום באוניברסיטת תל אביב. תרגומיה הופיעו בהוצאות "זיקית" ו"כרמל", ובכתבי העת "גרנטה" ו"אלכסון". חיה בתל אביב.

בחרו פורמט קריאה
kindle
גרסת קינדל 25.00
digital
גרסת דיגיטל 25.00
printed
גרסא מודפסת 49.00
הוספה לסל קניות
ביבליומאניה
פלובר, אוזאן, מנגל
תרגום: אנמרי בארטפלד, מיכל שליו
kindle
גרסת קינדל 25.00
digital
גרסת דיגיטל 25.00
printed
גרסא מודפסת 49.00
הוסף לסל קניות
ספר אודיו
לא קיימת גרסת אודיו
על הספר

ביבליומאניה: אסופה המורכבת משלוש יצירות שלוקחות אותנו לעולם העשוי כולו ספרים, אספנים, ביבליופילים, אמנים, עורכים, דפסים וציידי ספרים. ספרים בהכחדה; נבואות ספרותיות; ספרים מסוכנים, אובססיות ספרותיות שבשמן מתבצעים פשעים.

ובכן, מה מרתק אותנו ומה ריתק כל כך את אבותינו בספר: חפץ קומפקטי, גנרי, בעל גוף כמעט אחיד ופנים משתנות. צנוע משהו, לא מקורי, עמידותו בינונית, השימוש בו כרוך בהשקעה, פרשנות וזמן. אבל הספר חי בימינו ובינינו כדינוזאור עקשני המסרב להיעלם, מעבר לשינויים אקלימיים, מלחמות ומהפכות, אופנות ושלטונות. במובן הזה הספר הוא נס.

סיפור נדיר של גוסטב פלובר שנכתב בהיותו בן שש-עשרה, נובלה מופתית של אוקטב אוזאן ורשימות המחכימות בפשטותן של אלברטו מנגל מזמינים אותנו לחגוג את את הנס הזה, הספר, באמצעות טקסטים בלתי נשכחים, שתפקידם האולטימטיבי הוא לגרות את יקירתנו, הקריאה.

על הסופר/ת

גוסטב פלובר נולד ב-1821. אביו היה רופא. הוא היה אמן הסגנון, תובעני ורודף שלמות, ונהג להקריא לעצמו בקול את יצירותיו עד לקבלת התוצאה המבוקשת.

תשוקתו המוקדמת לספרות ניכרת בתרומתו למגזין הספרותי "קוליברי" שערך בצעירותו. עבודתו הספרותית החלה בכתיבת הסיפור "ביבליומאניה" (1837) בגיל שש-עשרה, והאוטוביוגרפיה "זיכרונותיו של מטורף" (1838). מקץ שנתיים של לימודי משפטים בפריז סבל פלובר ממה שנראה כהתקף אפילפסיה וחזר לבית הוריו ברואן. הוא התגורר שם עם אמו עד יום מותו. בין 1845 ו-1851 נסע פלובר ברחבי אירופה. בשובו החל לכתוב את "מאדאם בובארי", מלאכה שנמשכה חמש שנים. הרומן, שפורסם ב-1856, העלה את חמת הצנזורה, ופלובר זומן להופיע בבית-המשפט בעוון חוסר מוסריות. לבסוף זוכה.

בשנותיו האחרונות עבד פלובר על יצירת המופת הגדולה שלו ״בובאר ופקושה״. הוא נכנע להתקף קטלני ומת ב-1880, ויצירתו האחרונה והלא גמורה ראתה אור שנה לאחר מכן.

 

אוקטב אוזאן נולד בצרפת ב-1851. הוא היה ביבליופיל, מוציא לאור ועיתונאי חשוב בתקופתו. לאחרלימודים קלאסיים במכללת אוקזר התיישב בפריז והתמסר לכתיבה. תחילה הוציא לאור יצירות נדירות, עם הערות ביבליוגרפיות, מאת סופרים רבים. בשנת 1889 יסד עם 160 מחברים חברת הוצאה לאור של סופרים  צרפתים, ״אגודת הביבליופילים העכשווים", שנהפכה לימים ל״ביבליופילים עצמאים״. בנוסף פרסם יצירות פרי עטו: רומנים, פנטזיה ומחקרים ביבליוגרפיים, שבלטו בהם יצירותיו על אופנת נשים. אוזאן פרסם מהדורות מפוארות בהדפסות קטנות בשיתוף אמנים, ובמובנים רבים המציא את הדבר שאנו מכירים כיום כ״מו״לות עצמאית״ או ״הוצאת בוטיק״.

אוזאן נהג לנוע בין צרפת, לונדון ובריסל; בשנת 1893 פתח בנסיעה סביב העולם. הוא הסתובב בחוגי אר נובו ויוצרים סימבוליסטים שלצדם עבד. אפשר להשוות את רבגוניותו הסקרנית והאינטלקטואלית של אוזאן לזו של בן דורו רמי דה גורמון – יוצר חיוני אך נשכח, בדיוק כמוהו.

אוזאן כתב אוסף סיפורים על ביבליופילים המכיל את יצירתו הנבואית והמפורסמת "קץ הספרים". בשנותיו האחרונות כתב בעיתונים וכתבי-עת מפורסמים. הוא חי בדירתו בסנט קלאוד תוך כדי כתיבה, ומוקף תמיד באהוביו הספרים, עד למותו בשנת 1931.

 

אלברטו מנגל נולד בבואנוס איירס ב-1948, גדל בישראל, נושא אזרחות קנדית – מדינה שחי בה שנים רבות – שהה תקופות ארוכות באיטליה, אנגליה, טהיטי, ארצות-הברית, התגורר כעשור בבית כמרים עתיק בקרבת פואטייה בצרפת, ששם בנה את ספרייתו המפורסמת המכילה 30 אלף ספרים. כיום משמש בתפקיד מנהל הספרייה הלאומית בבואנוס איירס ונודד ברחבי העולם כמרצה ומנהל פרויקטים ספרותיים. הוא  זכה בפרסים רבים על יצירותיו והן תורגמו ליותר משלושים שפות. בצעירותו שימש מנגל בין היתר כקריין שכיר לחורחה לואיס בורחס, ועל תקופה זו חיבר את הספר  "עם בורחס" שראה אור ב-2004.

אלברטו מנגל הוא אינטלקטואל נדיר המאוהב בשפה הכתובה, וחוקר את פעולת הקריאה ואת תולדות הספרייה. הוא עורך סדרות, פוליגלוט, שופט בתחרויות יוקרתיות, ואחד המסאים העכשוויים הפוריים והמרתקים. עד כה כתב כחמישים ספרי מסות ונובלות. סוד המסות של מנגל טמון בחריפותן ובתרבותו החובקת עולם וחוצת זמנים, ברמת הפירוט והקוריוזיות שבהם, ובאיזון המיוחד בין ידע עצום ויכולת לרקום טקסטים מקיפים בפשטות מרבית.

על המתרגם/ת

אנמרי בארטפלד מתגוררת בירושלים, למדה בבצלאל ובאוניברסיטה העברית. משמרת של חפצים ארכיאולוגיים במוזיאון ישראל, מתרגמת ומאיירת.

על המתרגם/ת

מיכל שליו היא מתרגמת מספרדית, אנגלית, פורטוגזית וצרפתית. בוגרת התכנית לתרגום באוניברסיטת תל אביב. תרגומיה הופיעו בהוצאות "זיקית" ו"כרמל", ובכתבי העת "גרנטה" ו"אלכסון". חיה בתל אביב.

ביקורות וכתבות

לא נמצאו כתבות